דן מנור תבע את משה רודובסקי בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון-לציון בסכום של 3,000 שקל לאחר שכלבתו נדרסה. מכתב התביעה עלה שבתאריך 23/5/08 בסביבות השעה 19:00, כשחצה עם כלבתו את הכביש במעבר חצייה, רודובסקי פגע בהם ברכבו. מנור הבהיל את הכלבה לטיפול רפואי בבית חולים וטרינרי ושילם תמורתו סך של 969 שקל.
רודובסקי הכחיש את הפגיעה בכלבה בכתב ההגנה, והצביע על פערים במסמכים שצורפו לתביעה. לדבריו, באחד המסמכים נרשם שהטיפול בבית החולים הוטרינרי החל ב-22.5 ובקבלה משוחזרת הופיע התאריך 23/5 ושעה 15:10 כלומר כ-4 שעות לפני התאונה הנטענת. רודובסקי ביקש לדחות את התביעה.
בפסק הדין קבע השופט שאול מנהיים, שגם אם רודובסקי מאמין שלא פגע בכלבה, הרי שבפועל הייתה פגיעה. "ברור שהפגיעה לא הייתה בעלת עוצמה משום שאחרת הנזקים שהיו נגרמים לכלבה היו קשים וכנראה גם קטלניים. יתכן שבשל העובדה שהפגיעה הייתה בעוצמה קלה לא חש הנתבע שפגע בדבר ולכן יתכן שאין בפני אדם שמשקר ביודעין אולם תפקידי איני לקבוע אם מישהו משקר ביודעין אלא רק לקבוע מה באמת קרה. על כן אני קובע כי הוכח להנחת דעתי שהייתה תאונה, כטענת התובע, וכי הכלבה נפגעה על-ידי מכוניתו של הנתבע. נוכח גרסת הנתבע, אין ספק שאם הייתה פגיעה הוא אחראי לה".
השופט התייחס לפער שבין גובה הנזק הממוני שנגרם למנור לבין סכום התביעה שנומק בהוצאות משפט, עוגמת נפש והוצאות נלוות שכללו יומיים השגחה על הכלבה ותרופה שנרכשה בסכום שאינו ידוע. "עיון בחשבון הסופי של בית החולים הוטרינרי מלמד כי הסך של 969 שקל כולל גם רכישה בבית המרקחת בסך 44 שקל ועל כן נראה שעלות התרופה כבר כלולה בסך של 969 שקל ומכל מקום התובע היה צריך ויכול להוכיח עלות תרופה נוספת אם נרכשה והוא לא עשה כן". בסופו של דבר, רודובסקי חויב לשלם למנור פיצויים בסך של 1,200 שקל הכוללים עלות טיפול, עוגמת נפש והשגחה בתוספת הוצאות משפט בסך 300 שקל.
