נשים בטופ

במשך עשור האחרון גלישת הנשים הפכה להיות עובדה ולא טרנד. יותר ויותר נשים נכנסות לעולם הזה על מנת להישאר תוך כדי שהן שוברות שיאים אישיים ומהוות דוגמא לכל שאר הנשים שרוצות לקחת חלק באורח החיים שהגלישה מציעה.

החלטנו לתת לכם קצת פרטים ורקע על 5 אלופות עולם, גולשות שלדעתנו עשו את השינוי והיוו ועדיין מהוות דוגמא למצוינות בגלישה. אולם יש לזכור שיש עוד הרבה מאד גולשות מצוינות שלא חיפשו את אור הזרקורים ושוחטות כמו שרק מעט יודעות.

1. ליין ביצ'לי שעליה כתבנו כבר, אשת הברזל של עולם הגלישה שלקחה לא פחות מ-7 תארי אלופת עולם. 5 מהתארים היו ברציפות (1999-2003) ועוד תואר ב-1998 וב-2006. ביצ'לי ניצחה בזכות כוח רצון בלתי מוגבל לצד כוח פיזי רב והבנת הים.
ליין ביצ'לי נולדה ב-24 למאי 1972 ואומצה על ידי וואלרי וניל בי'צלי. אביה היה מציל והכיר לה את עולם הגלישה בגיל 4. היא החלה להתחרות בגיל 14 והפכה למקצוענית אחרי שסיימה תיכון. במשך השנים נלחמה ביצ'לי בעייפות כרונית והפרעות שינה (CFS) אך הצליחה לנצח את המחלה ולהגיע להישגים שמעולם לא נשברו.
ביצ'ילי פרשה בסוף עונת 2008 ועסוקה בעיקר בפעילויות צדקה ובחברת הביגוד שפתחה.

2. ליסה אנדרסן – אלופת העולם 4 פעמים ברציפות 1994-1997. אנדרסן נולדה ב-8 למאי 1969 בפלורידה. היא החלה לגלוש בגיל 13. בזמנו גלישת נשים למעשה לא הייתה קיימת והיא הייתה הגולשת היחידה באזור. בגיל 16 היא מחליטה לעבור להנטינגטון ביץ' שם היא מתחרה בסבב הנוער וזוכה ב-35 תחרויות ב 8 חודשים.  ב-1987 היא הופכת למקצוענית ונבחרת ל"רוקית" השנה. בין 1987 ל-1990 היא מנצחת כמה אירועים אבל לא מצליחה למצות את הפוטנציאל שלה. ב-1993 היא יולדת את ילדתה הראשונה אריקה וחודש לאחר מכן היא מתחרה שוב ביפן ומגיעה לגמר. משם והלאה אנדרסן עושה היסטוריה כאשר היא זוכה ב-4 אליפויות עולם ויותר מכך משיקה עם קוויקסילבר את מחלקת הנשים שיותר מאוחר הופכת לחברת רוקסי. אחרי 4 אליפויות עולם אנדרסן נאלצה להפסיק להתחרות בגלל בעיות גב קשות ואמנם הבליחה לכמה תחרויות וניצחה, אולם לא חזרה להתחרות כפי שהיה בעבר. כיום היא מנהלת את מחלקת האירועים של חברת רוקסי.

3. סטפני גילמור - היו שתהו מי ימלא את נעליה הגדולות של ליין ביצ'לי האגדית, אלופת עולם בגלישת נשים 7 פעמים. התשובה לא איחרה לבוא עם כניסתה של ילדת הפלא סטפני גילמור שכבר לקחה שני תארי אליפות עולם מתוך שנתיים שהיא נמצאת בסבב הגלישה העולמי. דרכה של גילמור בגלים החלה בגיל 10 כאשר בילתה זמן איכות עם אביה בגלים המצוינים של הגולד קואסט.
המאבק על הגלים עם הגברים במים עזר לה לבנות אישיות תחרותית ויכולת תמרון שמשתלמת לה מאד בתור מתחרה בסבב. העובדה שהגובה שלה הוא 1.78 בטח שלא הפריעה לה להסתדר בגלים הגבוהים של סנאפר רוקס. בשנת 2005 בגיל 17,  גילמור נכנסת להתחרות בכרטיס חופשי לתחרות הגדולה הראשונה שלה, מנצחת אותה והופכת להיות אחת משתי הנשים הצעירות ביותר המנצחות תחרות גדולה של הסבב העולמי.
ב-2006 גילמור נכנסת להתחרות ב-WQS ונכנסת בקלות לסבב העולמי (אמנם רק במקום שני). באותה שנה היא נכנסת לעוד תחרות -  "ליין ביצ'לי קלאסיק", שם היא שוב מנצחת והופכת להיות מתחרה היחידה שניצחה שתי תחרויות גדולות של הסבב העולמי כאשר היא לא נכללת בסגל של הסבב העולמי.
ב-2007, שנת הרוקי של גילמור, היא זוכה בתואר אלופת עולם וכמובן תואר רוקית השנה ושנה שעברה, ב-2008, היא שוב זכתה בתואר. רשימת הזכיות של גילמור היא פנומנלית, חוץ משני תארים יש לה גם 12 נצחונות בתחרויות עלית של הסבב העולמי ואינספור דירוגים גבוהים בתחרויות שונות. את התחרות הראשונה של 2009 היא פתחה בניצחון קליל ומשכנע.  נראה כי גילמור תמשיך את שושלת ליין ביצ'לי כאחת מהגולשות הטובות שהיו אי פעם...

4. פרידה זמבה- פרידה זמבה נולדה ב 24 באוקטובר 1965 והחלה את דרכה בתחרויות מקומיות בפלורידה. אחרי שזכתה בתחרות מקצועית הראשונה, מייד החלה להתחרות בסבב הנשים שם פגשה אגדות כמו רל סאן, בקי ביצ'האם ולין בוייר. ב-1982 היא מתחרה לראשונה בתחרות מזדה פרו בחוף סולאנה שם היא לוקחת את המקום הראשון ובאותה שנה היא מסיימת שישית ונבחרת "רוקית" השנה, המיקום השישי הוא הנמוך ביותר שהיה לה בקריירה. מ-1983 החלה זמבה את רצף 3 אליפויות העולם שלה כאשר היא מכניסה את סגנון הגלישה האגרסיבי והחד על גלשנים קצרים גם למקצי הנשים ולמעשה מחזירה את העניין בסבב הנשים. היא לוקחת עוד תואר ב-1988 ופורשת עקב בעיות כלכליות. עד היום יש אנשים שישבעו שזמבה היא הגולשת הגדולה בהיסטוריה ואם לא הייתה פורשת הכל היה נראה אחרת. אחרים אומרים ש-20 שנה אחרי זה היא עדיין גולשת ראדיקלית ומשאירה את כל הצעירות מאחור.http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/9/132489.jpg5. מארגו אוברג – הגולשת המקורית הראשונה הייתה ללא ספק מארגו אוברג שהייתה צריכה להתאמץ יותר מכולן על מנת להוכיח מה היא שווה כאשר הגלישה הייתה בדומיננטיות גברית מושלמת בסביבה שהקניטה נשים כדרך חיים. מארגו גודפריס עברה בגיל 5 מפנסילבניה לחופי לחויה שם התחילה לגלוש בגיל 10 כחלק מהטרנד שהיה נפוץ באותם ימים. אחרי שניצחה את תחרות ה-Open המקומית היא הבינה שזה ייעודה והחלה להתאמן באופן רציני כאשר היא מקבלת עצות מגיבוריה מייק דויל וקורקי קארול. ב-1968 בגיל 15 היא זוכה באליפות ארה"ב. ב-1972 היא מתחתנת עם סטיב אוברג והם עוברים להוואי, שם 3 שנים היא מתפקדת כעקרת בית למופת אבל לא שוכחת את קריירת הגלישה שחיכתה לה מעבר לפינה. ב-1975 היא חוזרת לגלוש עם חוזה מרשים יחסית לאותה תקופה ומנצחת כל תחרות קיימת. אוברג נחשבת ובצדק לסופרסטארית הראשונה של עולם הגלישה וכאשר היא חוזרת לגלוש היא מעלה את המודעות לספורט למקומות שלא היו ידועים בעבר. כאשר ה ISP (הסבב העולמי של אותה תקופה) מחליט על פתיחת סבב נשים היה ברור לכולם מי תנצח אותו. ב-1978 היא מפסידה את התואר העולמי לבויר ואחרי שנת שבתון, ב-1979 היא לוקחת עוד שתי אליפויות רצופות וחוזרת להתחרות רק כדי להראות לנשים הצעירות מי היא הגברת הראשונה של הענף. ב-1977 היא פותחת את בית הספר לגלישה שלה שפועל עד היום. אוברג היא צ'ארגרית אמיתית מהימים הראשונים. היא הראשונה שהעלתה את גלישת הנשים לכותרות ועד היום טוענת שנשים לא לוקחות גלים גבוהים מספיק כמו שהיא הייתה לוקחת.http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/0/132490.jpg