נתוני המאקרו הקשים של המשק הישראלי ממשיכים לזרום. הגירעון בתקציב המדינה בחודש פברואר הסתכם ב-2.8 מיליארד שקל, בהמשך ישיר לגירעון של 2.7 מיליארד שקל בחודש ינואר. מתחילת השנה מסתכם הגירעון בתקציב המדינה ב-5.5 מיליארד שקל.
אחת הסיבות לגירעון העצום, היא הצניחה ביבוא מוצרים בני-קיימא, הירידה היא שחוללה חלק ניכר מהגירעון בתקציב הממשלה. על-פי הנתונים החדשים, בחודשים ינואר-פברואר 2003 נרשמה ירידה של 35%, לעומת ינואר-פברואר 2002. הנה כמה דוגמאות:
- מכוניות נוסעים – נרכשו רק 12,210 מכוניות, ירידה של 39%;
- מקררים – נרכשו רק 21,537 יחידות, ירידה של 33%;
- טלוויזיות – נרכשו רק 52,532 יחידות, ירידה של 35%;
- מדיחי כלים – נרכשו רק 6,906 יחידות, ירידה של 41%.
מהנתונים עולה, כי אפילו ביבוא הסיגריות חל צימצום. וזה הסתכם ב-13%. נתון זה מעיד הן על ירידה בצריכת סיגריות מיובאות, והן על ירידה בכמות הסיגריות שמעשנים.
הנתונים הנ"ל הדהימו את ראשי משרד האוצר, ובהם את שר האוצר בנימין נתניהו. אכן, הנתונים הכלכליים הקשים היו ידועים באחרונה, אך הגירעון של פברואר משקף בכל זאת שיא של כל הזמנים.
בתגובה ראשונה לנושא זה אמר שר האוצר, בנימין נתניהו, כי הגירעון מעיד עד כמה המצב קשה. ובכל זאת, לדבריו, ניתן להביא בכוחות משותפים לשינוי כיוון. לשם כך צריכים להתגייס כל הגורמים, לרבות המעסיקים וההסתדרות. "מדובר בתהליך קשה וארוך אולם תהליך שניתן לעשותו" ציין נתניהו.
הגירעון נובע מירידה במרבית סעיפי ההכנסות. בחודש פברואר הסתכמה הגבייה ב-11.5 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 11% לעומת גביית המסים בחודש פברואר 2001. מתחילת השנה היתה גביית המסים במשק נמוכה ב-12% מהגבייה בחודשים ינואר ופברואר 2001.
הגירעון הכולל בתקציב המדינה (כולל השפעות קבלת ונתינת אשראים הן בישראל והן בחו"ל), הסתכם ב-5.09 מיליארד שקל בחודשים ינואר ופברואר. חוק התקציב קובע גירעון שנתי בהיקף של 15.3 מיליארד שקל. עולה כי ממשלת ישראל ניצלה כבר שליש מהגירעון השנתי המתוכנן.
בסך הכל הסתכמה בחודשים ינואר-פברואר גביית המיסים, בניטרול גביית המע"מ, ובניטרול השפעת גביית המסים על יבוא מוצרים ביטחוניים, בסכום של 22.48 מיליארד שקל. זאת בעוד יעדי הגבייה השנתיים שהציבה הממשלה עומדים על 157.9 מיליארד שקל. אגף המכס והמע"מ גבה מתחילת השנה 9.7 מיליארד שקל בלבד, בעוד יעדי הגבייה של האגף בשנת 2003 עומדים על רמה של 68.2 מיליארד שקל.
נתון שמעורר תהייה, על-רקע המצב הביטחוני, הוא הירידה בהוצאות של משרד הביטחון בחודש פברואר. בחודש שעבר הוציא משרד הביטחון 3.9 מיליארד שקל, לעומת הוצאה של 4.4 מיליארד שקל בחודש ינואר. כך שבסיכום, בחודשיים האחרונים הוציא משרד הביטחון 8.4 מיליארד שקל מתוך תקציבו השנתי הכולל שמסתכם ב-39.4 מיליארד שקל.
בפני נתניהו עומדת כיום מטלה קשה וחריגה, והיא למצוא פתרון למשק ממותן, שהיקפי הפעילות הכלכלית בו הולכים ונעלמים. כך שלהעלות את המיסים במשק, זה פתרון לא רלוונטי. על-פי הערכות, נתניהו יהיה חייב לשים קץ לחשבונאות היצירתית של כלכלני האוצר, ולגבש פתרון מקיף שיאפשר שימוש בכספי הערבויות האמריקניות לצורך הבראת המשק - ולא להגדלת התלות שלו במענקים והלוואות.
נזכיר, כי בפעם האחרונה שעמד המשק הישראלי בפני מצב כלכלי משברי עמוק כל כך, היה זה בשנות ה-80'. אז גוייסו למשימה יצחק מודעי ז"ל ושמעון פרס (יבל"א), שהוציאו לפועל תוכנית כלכלית כוללת ומקיפה למשק. תוכנית כלכלית זו החזיקה מעמד כ-20 שנה. אולם אל לשכוח שפרס ומודעי זכו לגיבוי מוחלט, במסגרת ממשלת אחדות לאומית, לא רק של ראש הממשלה אלא, לגיבוי ציבורי מוחלט שאיפשר מהליכים מרחיקי לכת.
