ישעיהו בוימלגרין פועל במרץ בשבועות האחרונים, כדי להשיג את המזומנים הדרושים לו. בסך-הכל השיג, בעסקות האחרונות, 1.05 מיליארד שקל: 680 מיליון שקל פריסת תשלומים מהבנק. 270 מיליון שקל ממכירת רשת המלונות, 100 מיליון שקל במכירת מגרשים של החברה-הנכדה אנגל משאבים. התוצאה הסופית: בוימלגרין קיפל חלק מעסקיו בישראל, התכווץ, ויתר על המלונות ועל חלק מסוים, לא גדול, של הנדל"ן, שלו, אבל כנראה יישאר לעמוד טוב על הרגליים.

מצד שני, התחייב בוימלגרין לעשות כמיטב יכולתו כדי לתת לבנק בטחונות נוספים , בצורת נכסים, ב-38 מיליון דולר. בעבר כבר נתן לבנק ערבות אישית ב-50 מיליון דולר. הערבות, יחד עם הבטחונות הנוספים, יגיעו ל-88 מיליון דולר, שהם כ-340 מיליון שקל, ויכסו 50% מחובותיו של בוימלגרין לבנק. אם בוימלגרין לא יצליח לאתר נכסים ב-38 מיליון דולר, יהיה עליו להגדיל את הערבות האישית, כך שסך-הכל יהיו בטחונות ב-88 מיליון דולר.

להסדר יש גם עוקץ, העלול להכניס את בוימלגרין לבעיה: אם לא יצליח למצוא נכסים ב-25 מיליון דולר, יבוטל כל ההסדר, והבנק יוכל להעמיד את ההלוואות לפירעון מיידי. נראה, שסעיף זה בהסדר יחייב את בוימלגרין למכור נכסים פרטיים שלו, ואולי נכסים של חברות אזורים ואנגל. הניסוח של "בוימלגרין יעשה מאמצים להשיג את הבטחונות", מרמז אולי שתהיה לו כאן בעיה.

כדאיות העסקה לבוימלגרין ברורה: הוא מקבל דחייה של 10-5 שנים בפרעון ההלוואה הגדולה, שהעמידה בספק את מצבו הפיננסי. יש להניח שהדבר גם יקל את הלחץ של בעלי האג"ח שלו, החוששים שלא יוכל לפרוע את הלוואותיו. דירקטוריון חברת בוימלגרין קפיטל אישר את העסקה וציין את יתרונותיה לחברה.

נראה, שבנק מזרחי-טפחות הסכים לפריסת ההלוואות, אחרי שהבין שבוימלגרין פשוט לא יוכל לפרוע את ההלוואה כולה תוך זמן קצר. הריבית של 7.2% על ההלוואות נותנת לבנק רווח סביר על העסקה. בנוסף, מקבל הבנק – כך מקווים – בטחונות נוספים, דבר שיבטיח שבעתיד יפרע בוימלגרין לפחות 50% מההלוואות, דבר שלא היה בטוח עד עתה.