חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע משלים צעד נוסף בדרך לחקיקתו. בוועדה משותפת למדע ולפנים, בראשות חבר הכנסת מאיר שטרית מקדימה, אושרו אתמול מספר סעיפים נוספים בדרך לחקיקתו של החוק. בין השאר, הוגדרו מטרות יישום החוק, הסמכויות של הגוף שיהיה אחראי על נטילת הנתונים הביומטריים מהאזרחים ואמצעי האבטחה העיקריים שייושמו לשמירה על הנתונים.
בין הסעיפים שאושרו נקבע כי הסמכות לנטילת הנתונים מהאזרחים תוטל על משרד הפנים ועל גורמי אכיפה שונים. אזרחים יוכלו לספק את הנתונים בעמדות השירות של משרד הפנים, בעמדות ממוחשבות עצמאיות ואף בסניפי הדואר השונים. אזרחים שיסרבו לספק את הנתונים יסתכנו בעונש של מאסר בפועל. משרד הפנים יוכל להעביר את המידע שנאסף לגורמי צד שלישי בהתאם לצורך. למשל, לחברות שינפקו את תעודת הזיהוי.
עוד הוחלט בוועדה, להקים שני מאגרי מידע נפרדים. מאגר אחד
יכיל את הנתונים הביומטריים ויוצב במשרד המשפטים ומאגר נוסף יכיל את שמות האזרחים ויוצב במשרד הפנים. מאגר הפרטים הביומטריים יקודד ולא יכיל שמות או פרטים אישיים. זאת, על-מנת לצמצם את הסיכוי לנזק כלשהו לפרטיות האזרחים, במקרה שידלוף.
השר מיכאל איתן, אשר דרש לקיים את הדיון אתמול ואשר הציע להפריד בין מאגרי המידע אמר בישיבה כי: "אין שום הכרח להקים מאגר ביומטרי גם אם הולכים לתעודות זהות חכמות. דליפת המאגר תהיה אירוע בלתי הפיך והיא עלולה להביא למצב בו תמורת כמה שקלים יוכל כל אדם להיכנס למאגר, לשלוף טביעת אצבע ולהטביע אותה בכל מקום שיחפוץ, או יוכל לבחון כל טביעת אצבע שימצא ולעקוב אחר אנשים שונים".
