עידן גלמן, המשרת ביחידת "נחשון" בשב"ס, הגיש לבית משפט המחוזי בבאר-שבע ערעור על פסק דין של בית משפט השלום לתעבורה בעיר שהרשיע אותו על-פי הודאתו, בנהיגה במהירות העולה על המותר. גלמן נהג בדרך בינעירונית במהירות של 163 קמ"ש, במקום בו המהירות המירבית המותרת היא 90 קמ"ש. בית המשפט דן אותו לעונשים הבאים: קנס בסך 2,000 שקל, פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 330 ימים - הפסילה אינה חלה על נהיגת רכב משטרתי, פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 5 חודשים, על תנאי, למשך 3 שנים.
בכתב הערעור טען גלמן שתקופת הפסילה ארוכה ויש לקצרה, גם אם הדבר כרוך בביטול סיווג הפסילה שניתן על-ידי בית המשפט. המדינה השיבה שהמהירות בה נהג גלמן, גבוהה ומסוכנת וביקשה שלא להתערב בגזר הדין.
השופט המחוזי אליהו ביתן, הגיע למסקנה שיש להתערב, במידה מסוימת, בעונש הפסילה. "נהיגה במהירות גבוהה - העולה על המהירות שבעטיה נרשמות הודעות קנס, מצדיקה, ככלל, שלילת רישיון נהיגה לתקופה מסוימת. אורך התקופה מושפע ממשתנים רלוונטיים, כמו מידת הסטייה מהמהירות המרבית המותרת ומזו שבעטיה נרשמות הודעות קנס, המקום בו נעברה העבירה - דרך עירונית או בינעירונית, תנאי הכביש, שעת ביצוע העבירה, מזג האוויר ותנאי הראות, הסיכון הפוטנציאלי והקונקרטי לנהג, לנוסעי הרכב ולמשתמשים בדרך, סוג הרכב - ציבורי, כבד, דו גלגלי, פרטי, גיל הנאשם, ותק בנהיגה, עבר תעבורתי ופלילי, הפגיעה שתיגרם לו משלילת הרישיון וכיוצ"ב.
"המהירות בה נהג המערער - גבוהה מאוד והיא טומנת בחובה, כשלעצמה, סיכונים ידועים. היא מצדיקה שלילת רישיון הנהיגה שלו. המערער נהג במהירות האמורה ביום שבת, בשעה 06:00 בבוקר, ברכב פרטי, בכביש בינעירוני. בזמן ביצוע העבירה היה המערער בעל ותק נהיגה של כ-5 שנים, במהלכן לא נרשמה לחובתו הרשעה מסוג כלשהו, מלבד בעבירה אחת של ברירת קנס. מאז ביצוע העבירה חלפו כשנה וחצי, במהלכן לא נרשמה לחובתו הרשעה כלשהי. המערער סיים שירות צבאי מלא ורישיון הנהיגה שלו נשלל מנהלית, למשך 30 יום".
בסופו של דבר, השופט ביתן קבע שתקופת פסילת רשיונו של גלמן תימשך 7 חודשים בלבד ותחול על נהיגת רכב מכל סוג שהוא, ללא סיווג ויתר הוראות גזר הדין, ייוותרו על כנן.
