מחלת הכרסת (צליאק) אינה פוגעת רק בצעירים, כך מוכיח מחקר חדש מפינלנד. המחלה יכולה להופיע בפעם הראשונה גם בגיל מאוחר.
אצל אנשים החולים בכרסת, אכילת גלוטן - פרוטאין הנמצא בסוגים רבים של דגנים - גורמת למערכת החיסונית להתחיל לתקוף את המעי הדק. מצב זה עלול בסופו של דבר להזיק לאיבר ולגרום לספיגה לקויה של חומרים מזינים, במיוחד של שומן. חולי כרסת המקפידים להוציא את הגלוטן מהתזונה, יכולים למנוע את התסמינים והסיבוכים.
כיום ניתן להשתמש בבדיקות דם כדי לקבוע אם אדם סובל ממחלת הצליאק, הפוגעת ב-1% מאוכלוסיית המערב. כך על-פי נתונים שפרסמו החוקרים, מבית החולים המרכזי בלהאטי שבפינלנד. בארצות הברית לדוגמה, מחלת הכרסת שכיחה היום פי ארבעה יותר מאשר הייתה בשנות החמישים.
למרות שאנשים סבורים כי המחלה היא בעיה של ילדים וצעירים, צוות החוקרים זיהה לאחרונה מקרים של מחלת צליאק בקרב קשישים גם כן. אצל חלק מהם, המצב לא זוהה עד כה. במסגרת המחקר הנוכחי, החוקרים בדקו אם אנשים מבוגרים פיתחו צליאק בשלב מאוחר בחייהם, או האם המחלה פשוט לא זוהתה עד אז.
בשנת 2002, 2.13% ממשתפי המחקר זוהו כחולים בכרסת, ו-2.34% זוהו בשנת 2005. חמישה מקרים חדשים זוהו בקרב אנשים שבדיקות הדם שלהם היו שליליות תחילה למחלה, ורק שניים מהם סבלו מתסמינים, עובדה שהובילה את החוקרים להסיק כי קשישים יכולים לפתח את המחלה בשלב מאוחר בחיים.
מחקרים שנעשו בעבר, הראו כי מחלת הכרסת שאינה מאובחנת עלולה לגרום לבעיות בריאות משמעותיות בקרב קשישים. באחד המחקרים, שכלל 35 משתתפים בני 60 ויותר, 15 מהם ביקרו אצל הרופא לאורך 28 שנה, בממוצע, עם תסמינים עליהם דיווחו, אך לא אובחנו עם המחלה.
רופאים צריכים להיות מודעים לאפשרות כי החולים המבוגרים שלהם סובלים או מפתחים כרסת, הדגישו החוקרים והוסיפו כי על הרופאים להשתמש בבדיקות דם כדי לאשר את האבחון למרות שתוצאה שלילית אינה מוכיחה בהכרח כי החולה לא יפתח את המצב בשלב מאוחר יותר בחיים.
