מדוע מפקדי חייל שטורטר לא הואשמו במותו?

בג"צ הוציא (יום ד', 29.7.09) צו על תנאי המורה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט הצבאי הראשי לנמק מדוע אין מעמידים לדין פלילי מפקדיו של חייל שטורטר למוות.

מדובר באהוד שניאור, שחייו קופדו בשנת 2002 בעקבות טרטורים מצד מפקדיו. בעקבות מותו הועמד לדין מפקד הכיתה של שניאור בעבירות של התעללות וגרימת מוות ברשלנות. בית דין צבאי גזר עליו שנתיים מאסר. נגד מפקדים נוספים ננקטו צעדים פיקודיים.

עם זאת הוריו של החייל, יעקב ושולה שניאור, דרשו כי מפקדי החטיבה יועמדו גם לדין פלילי. הם עתרו לבג"צ באמצעות בא-כוחם עו"ד יואב צח בדרישה להורות לצבא להעמיד לדין פלילי את המפקדים - מפקד המחלקה סג"מ איתי יגל ומפקד הפלוגה סרן משה וקנין. ההורים טענו, בין היתר, כי המפקדים ידעו על המתרחש בחטיבה, אך לא מנעו את ההתעללויות וגילו אטימות וחוסר אכפתיות.

הזחילו אותו עד זוב דם

בא-כוח ההורים, טען כי מדובר היה במוות מיותר שניתן היה למונעו. שניאור, לדבריו, הגיע ליחידה פצוע, ובניגוד להוראות - לא המתינו שהוא יחלים, אלא טרטרו אותו למרות מצבו הבריאותי, ואף השפילו אותו "כשקילוגרמים על גבו, הזחילו אותו עד זוב דם, ומוראלית הוא נהרס. לא די בכך, למחרת מריצים אותו, בהיותו בחור ששירת בצנחנים, עם גאוות יחידה, סחב את עצמו, עשה ריצה ראשונה, ריצה שנייה... בריצה השלישית הוא נפל. חולפים על פניו החיילים שאיתו ביחידה, כי הייתה הוראה לא לעצור, והשאירו אותו פצוע עם אם הדרך".

עוד טען כי היו ביחידה מקרים קודמים שהיו צריכים להדליק את הנורות האדומות: "היה מקרה של גלעד שמור, לפניו, שדרשו ואמרו שיעמידו אותו לדין כיוון שהוא לא דיווח שהוא פצוע. והנה מקרה שידעו שהבן-אדם פצוע, לא עקבו אחריו, לא בדקו את הקורות אותו והדבר הביא למותו. לא ייתכן שמפקדים בצה"ל נמצאים בסיטואציה כזו, באחריות על חיילים, ביחידה כזאת, ולא מודעים לכל מה שקורה ביחידה".

עו"ד צח הוסיף כי משפחת שניאור מרגישה ש"דמו של בנם זועק מהאדמה, על ההזנחה, חוסר הטיפול באדם חולה, טרטורו, ההתעללות הזו, והאפשרות לראות שהוא ניגש לש"ג כדי לא לעשות את יום הריצה, מוציאים אותו מהש"ג, שמים אותו ביחידה, ומריצים אותו. איפה המפקדים?".

מפקדי הכיתות הסתירו מהקצינים

באת כוח המדינה, עו"ד גורני, טענה כי מדובר היה ב"כשל חמור, כשל פיקודי" וכי הצעדים שננקטו, צעדים חמורים במישור הפיקודי, הם המתאימים לכשל. המפקדים, לטענתה, לא ידעו על המקרה הספציפי "המ"כים פעלו על-מנת שהם לא ידעו על המצב של הטרטורים ביחידה. לכן, בנסיבות העניין אנחנו סבורים שההחלטה שלא להעמיד לדין פלילי את המפקדים והקצינים היא החלטה סבירה".

ביחידה שררה, לטענתה, "תרבות פסולה" ברמת מפקדי כיתות, "תרבות עבריינית" שהקצינים לא ידעו עליה. "זה הכשל, הם היו צריכים לדעת את זה, הם לא ביצעו בקרה מספקת. הכשלים הם לא כשלים פליליים, בסופו של דבר, האירוע הזה קרה מכיוון שהיה אירוע אחד שגרם, והוא הטרטור בצורה חריגה ביותר מההוראות הספציפיות ומההוראות ביחידה".

כאמור, שופטי בית משפט העליון, אדמונד לוי, עדנה ארבל ויורם דנציגר הוציאו (ד') צו על תנאי המורה ליועץ המשפטי, לפרקליט צבאי ראשי תא"ל אביחי מנדלבט ולתובע הצבאי הראשי אל"מ לירון ליברמן "להתייצב ולתת טעם מדוע לא יוגש כתב אישום נגד יגל ווקנין בגין אחריותם בפלילים, בנוסף על הצעדים הפיקודיים שננקטו נגדם". התשובה תוגש בתוך 45 יום (ימי הפגרה יובאו במניין).