יהודה קאשי תבע את רמי זריהן בבית משפט לתביעות קטנות באשדוד לאחר שלא שילם דמי שכירות. מכתב התביעה עלה שקאשי השכיר לזריהן דירה באשדוד לתקופה של שנה, מיום 14.11.07 ועד ליום 13.11.08, על-פי חוזה שכירות. זריהן אמור היה לשלם לקאשי דמי שכירות בסך 520 דולר לחודש, מדי חודשיים ב-14 לחודש, והוסכם שאם זריהן לא יפנה את הדירה במועד, הוא ישלם פיצוי של 70 דולר לכל יום איחור.
במעמד הגשת התביעה, ביום 2.9.08, עתר קאשי שזריהן יפצה אותו בסך של 7,446 שקל עבור שכר דירה של 4 חודשים שלא שולם (התשלומים שאמור היה לקבל ב-14.5.08 וב-14.7.08) וכן סך של 10,000 שקל עבור הוצאות ועוגמת נפש. במועד הדיון התברר שזריהן לא שילם שכר דירה לחודשיים נוספים ולא פינה את הדירה במועד שנקבע בחוזה, והמשיך להתגורר בה עד ליום: 10.5.09.
זריהן לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון בפני השופטת גילת שלו, על-אף שזומן כדין. לפיכך, ולאור הוראות סעיפים 10 ו-11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, בית המשפט פסק על יסוד כתב התביעה בלבד. "כאמור לעיל, עובר למועד הדיון לפניי, כבר ניתן פסק דין לטובת התובע בנוגע למלוא דמי השכירות שהיה אמור לקבל על-פי החוזה, ולכאורה נותר לי לדון רק בעילה הנוספת של עוגמת הנפש וההוצאות שביקש התובע. עם זאת, במעמד הדיון, עתר התובע לפיצוי עבור התקופה שעד למועד פינוי הדירה, 10.5.09. למרות שהסכומים עבור החודשים הנוספים לא פורטו בכתב התביעה, שכן התגבשו רק לאחר הגשת התביעה, החלטתי להיעתר לבקשת התובע, ולא להורות לו להגיש כתב תביעה מתוקן ולהמציאו לנתבע, והכול בלבד שלא אחרוג מסכום התביעה המקורית. החלטתי זו מסתמכת על העובדה שעילת התביעה נותרה בעינה, קרי הפרת חוזה השכירות, וכך גם גובה התביעה, וכן על סמכותי לחרוג מסדרי הדין הנהוגים מכוח סעיף 62 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ומכח תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976.
"כאמור לעיל, הנתבע המשיך להפר את החוזה, והמשיך להתגורר בדירה במשך שישה חודשים נוספים, בהם לא שילם שכר דירה, ולא אפשר לתובע להשכיר את הדירה לאדם אחר". לפנים משורת הדין, ומשום שהסכום חרג מגובה התביעה ומסמכות בית המשפט החליטה השופטת שלא להשית על זריהן את הפיצוי שהוסכם בין הצדדים בחוזה (70 דולר ליום), אלא להשית עליו תשלום של שכר הדירה לפי הסכום שנקבע בחוזה למשך התקופה שהתגורר בדירה לאחר סיום החוזה, ובסך-הכל 12,500 שקל. בנוסף הוא חויב בסכום של 3,500 שקל בגין הפרת חוזה, טרחה ועוגמת הנפש שגרם לקאשי עקב התנהלותו, וכן בתשלום אגרת ביהמ"ש בסך 175 שקל והוצאות משפט בסך 500 שקל.