בית משפט העליון דחה (יום ה', 20.8.09) עתירה לבטל את ההיטל שגובה מועצת הצמחים ממגדלים. השופטים קבעו כי טענת המגדלים כי הגבייה פוגעת בחופש העיסוק והקניין נכונה אך פגיעה זו נועדה לתכלית "ציבורית ראויה", ולכן חוקית.
מדובר בעתירה שבאה לאחר תיקון בחוק מועצת הצמחים בשנת 2007, המסמיך את המועצה לגבות היטלים מהמגדלים. העותרים, דוד ישראלי ובנימין קוטין טענו באמצעות באת-כוחם עו"ד דפנה הולץ לכנר כי התיקון בחוק מאפשר גביית היטלים בהיקף של מאות אחוזים מהרווח הנקי שלהם, באופן "המגביל משמעותית את חופש העיסוק שלהם". עוד טענו כי מדובר בנטל כבד העלול להביא לקריסת ענף החקלאות וכי למעשה הגוף שקובע את ההטלים, המועצה, הוא זה שנהנה מהכסף. המועצה לטענתם מעניקה שירות לציבור ואף נהנית מתקציב המדינה ואילו המגדלים עצמם לא נהנים משירותיה.
חקלאי - אינו בטוח מה ילד יום כאמור, העתירה נדחתה. השופטים
מרים נאור אליקים רובינשטיין ו
עדנה ארבל קבעו כי הפגיעה בחופש העיסוק נעשתה ל"תכלית ציבורית ראויה" שכן מדובר בהמשך פעילותה של מועצה הדואגת להסדרה "יעילה והוגנת" של ענפי החקלאות. המועצה לדבריהם מופקדת על "אספקה סדירה של צמחים במחירים נאותם לאוכלוסיה". לא זו בלבד, המועצה צריכה לדאוג גם לקידום החקלאים, הבטחת מחיר הוגן למגדלים, לעודד מחקרים ולהסדיר את הייצור והשיווק בארץ ובחו"ל. תכליות אלו, כתבה ארבל, "ראויות לגביית היטלים מהעותרים".
השופטת דחתה טענות כי ההיטלים אינם מידתיים ועלולים לחסל את החקלאות. "קשיי העותרים לא נסתרו מעיני", כתבה, "עבודתו של החקלאי קשה היא. תלוי הוא במזג האוויר ובתנודות השוק. לעולם אינו בטוח מה ילד יום, והשקעותיו לא פעם יורדות לטמיון בשל פגעי טבע כאלה או אחרים". יחד עם זאת, לא הובאו נתונים המאששים את הטענה על פגיעה כלכלית קשה עקב ההיטלים "שיעור ההיטלים פחת בלמעלה מ-50% במסגרת תיקון 8 ביחס לשנים עברו...גובה ההיטלים אותם רשאית המועצה לקבוע אינו נשען על סכום אחיד ושרירותי אלא נקבע, על-פי הסעיף, בהתאם לסך הפדיון במכירה בסיטונות של הצמחים באותם ענפים או מינים שלגביהם נקבע ההיטל, ששווקו בעונה הקודמת לקביעת ההיטלים. גובהם של ההיטלים משתנה אפוא על-פי היקף המכירות שלהם, המעיד על הכנסותיו של מגדל המטע, ולפיכך הפגיעה במגדל שמקורה בגביית ההיטלים מתאזנת אל מול הכנסותיו של המגדל".
רובינשטיין: ייצוג בזבזני בסיכום דבריה כתבה כי "בעבודת האדמה, במאמץ הבלתי נדלה וקרבתו הבלתי אמצעית לטבע, שומר החקלאי על הערכים הראשוניים והחשובים ביותר עליהם קמה מדינת ישראל. מועצת הצמחים קמה על-מנת לחזק את ענפי החקלאות, והיא מגנה בעקיפין גם על ערכים אלה".
בהחלטה נמתחה ביקורת של השופט רובינשטיין על "ריבוי" עורכי הדין בפרשה. מדובר בייצוג בנפרד של המדינה וייצוג בנפרד של מועצת הצמחים. רובינשטיין כתב כי מדובר בבזבוז כספי ציבור שכן "אין כל ניגוד עניינים בין המדינה לבין המועצה בתיק זה, וחבל על כספי הציבור שהוצאו לייצוג נפרד של המועצה. אציין כי דבר זה נכון גם בתיקים לא מעטים אחרים של רשויות ציבוריות, ולדעתי על היועץ המשפטי לממשלה ליתן לכך דעתו. מבלי לפגוע בכישרונם ובצרכי פרנסתם של עורכי הדין המייצגים, די במקרים רבים כאלה בייצוג הניתן על-ידי המדינה, וראוי כי הנוגעים בדבר יתנו זאת אל ליבם".