עו"ד עודד בולדו תבע את ג'ורבן סלימה בבית משפט לתביעות קטנות בחיפה בסכום של 16,291 שקל בגין אי-תשלום שכר טירחה ראוי. מכתב התביעה עלה שהתובע ייצג את הנתבעת בתביעה נזיקית לבית המשפט השלום בחיפה, כנגד מעבידתה וההליך הסתיים בהסכם פשרה לפיו שולם לנתבעת סך של 160,000 ש"ח והתובע קיבל שכר טירחה של 17.5%+מע"מ, בסך של 32,519 שקל.
במקביל לתביעה ניהלה הנתבעת הליכים מול המוסד לביטוח לאומי, בנוגע לפגיעתה הגופנית, וועדה רפואית של המל"ל קבעה שאין לה נכות. התובע הגיש בשמה ערעור לוועדה הרפואית של המל"ל, ובעקבות כך נקבעה לנתבעת נכות של 15% והתובע קיבל את שכר טירחתו בגין ההליך.
בהמשך הגישה הנתבעת, בכוחות עצמה, בקשה לקביעה להחמרת מצב, בפני הוועדה הרפואית של המל"ל ונקבעה לה נכות זמנית של 80%. התובע ביקש לקבל שכר טירחה ראוי, מהתגמולים שקיבלה הנתבעת מהמוסד לביטוח לאומי, במהלך תקופת ההחמרה השנייה. התגמולים הסתכמו בסכום של 83,728 שקל והתובע ביקש 15%+מע"מ - סכום של 16,291 שקל. "איני מבקש שכר טירחה בגין תקופת ההחמרה הראשונה. תביעתי לשכר ראוי נובעת מעצם העובדה שסייעתי בידי הנתבעת לזכות בתגמולים, בכך שהפניתי אותה לבדיקה אצל ד"ר ריבר, וזירזתי את מתן חוות הדעת, כדי שתהיה מוכנה לקראת קיומה של הוועדה הרפואית".
בכתב ההגנה התנגדה הנתבעת לשלם לתובע שכר טירחה נוסף וטענה שהיא זו שהגישה את הבקשות להחמרה למוסד לביטוח לאומי. "חוות דעתו של ד"ר ריבר לא רק שלא סייעה בידי בהליך, אלא רק החמירה את מצבי, שכן הוועדה, שהסתמכה על חוות דעתו, הפחיתה את שיעור הנכות הזמנית שהית בתוקף עד אז - משיעור של 80% לשיעור של 60%". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בהיעדר עילה.
השופט יחיאל ליפשיץ דחה את התביעה וחייב את עורך הדין לשלם ללקוחתו הוצאות בסך של 1,500 שקל. "תביעתו של התובע, הינה מעבר, ובנוסף, לשכר הטרחה עליו סיכם עם לקוחתו - הנתבעת. תביעתו זו מסתמכת על טענתו כי מגיע לו שכר טירחה ראוי, בשל תגמולי המל"ל, אותם קיבלה הנתבעת, ושהיה לו, לטענתו, חלק בקבלתם... אין מחלוקת כי התובע לא נדרש על-ידי הנתבעת לטפל, לייעץ או לייצג בהליכים המל"ל (פרט להליך בגינו קיבל שכר טירחה)".
לדברי השופט, הנתבעת שילמה במיטב כספה עבור חוות הדעת הרפואית ועשתה בה שימוש בשלב השני של תביעת ההחמרה, והדבר לגיטימי ומתבקש. "התובע לא טרח ליידע את הנתבעת אודות כוונתו העתידית לדרוש שכר טירחה, בשל תגמולי המל"ל. בין הצדדים היה הסכם שכר טירחה ברור, שקבע כי שכר טירחתו ייגזר מהסכום שייפסק בביהמ"ש, והנתבעת לא הייתה צריכה לסבור כי בעתיד, יהיו לתובע דרישות מעבר להסכם זה. מעבר לעובדה כי הנתבעת אינה מצויה, על פני הדברים, בפרקטיקה המקובלת ביחסי עו"ד-לקוח בניהול תיקי נזיקין, הרי שעל פניו, מדובר בדרישה חריגה". השופט הדגיש שהתובע לא נתן לנתבעת שירות משפטי בעניין הליך ההחמרה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
