השוכרים והמשכירים רבו - בית המשפט פישר

אריאלה וברטי ביבס תבעו את דפנה וישראל פרידמן בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שביטלו חוזה שכירות. מכתב התביעה עלה שביום 28.05.09 חתמו התובעים על חוזה לשכירת דירתם של הנתבעים בצור הדסה לתקופה של שנה החל מיום 15.6.2009 ועד ליום 31.7.2010 עם אופציה לשנה נוספת. במעמד חתימת חוזה השכירות שילמו התובעים עבור שלושת החודשים הראשונים סך של 17,100 שקל. בחוזה היה סעיף ביטול בהתראה של שלושה חודשים, בו נקבע שבמקרה של ביטול, יעזרו השוכרים להביא שוכר חילופי במקומם וזאת לצורך צמצום הנזקים.

לטענתם הנתבעים, לאחר חתימת חוזה השכירות ולפני הכניסה לדירה מצאו במפתיע דירת חלומות לקנייה. "הואיל וכך, פנינו לנתבעים בבקשה לביטולו של חוזה השכירות בהתאם לאמור בסעיף 2(ג) לחוזה השכירות וחיפשנו שוכרים חלופיים כדי לצמצם את הנזק". לדבריהם, על-אף שהביאו מספר שוכרים פוטנציאלים שראו ורצו את הדירה, הנתבעים בחוסר תום לב סירבו להשכיר להם את הדירה. "בסופו של דבר נכנס לדירה דייר חלופי לפני שתמו שלושת החודשים הראשונים".

בדיון בפני השופט אברהם טננבוים, הסכימו הצדדים שמאחר והדירה הושכרה לפני תום שלושת החודשים, מגיע לתובעים סכום של 5,200 שקל והתביעה היא על יתרת הסכום. הצדדים הסכימו גם שבית המשפט יפסוק על-פי סעיף 79א לחוק בית המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד- 1984. "לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מהופעתם לפני, ולאור כלל הראיות בתיק, אני פוסק כי הנתבעים ישלמו לתובעים סכום של 7,000 שקל לחיסול סופי ומוחלט של כל תביעותיהם זה כנגד זה בעניין שכירת הבית". הסכום ישולם תוך 60 יום מיום מתן פסק הדין ואם לא ישולם במועד, יתווספו לו הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד ליום התשלום המלא בפועל.