שופטת בית משפט העליון
עדנה ארבל מתחה ביקורת (יום ה', 3.9.09) על המדינה אשר אינה אוכפת צו הריסה נגד בתים בלתי חוקיים של פלשתינים. ארבל אמרה כי העובדה כי המדינה מימשה צווי הריסה לגבי 3 מבנים בלתי חוקיים פלשתינים מתוך 50 מבנים וזאת במשך 14 שניים, היא "מוזרה".
דברי ארבל נאמרו במהלך דיון בעתירה של תנועת רגבים, להורות על מימוש צווי הריסה נגד בתים פלשתינים בלתי חוקיים שהוקמו סמוך לישוב רחלים בשומרון.
בא כוח רגבים, עו"ד עמיר פישר, טען כי המדינה אינה פועלת להריסת בתים שנבנו שלא כחוק. התנהלות זו טען "בלתי סבירה וחורגת באופן ברור מהמדיניות הכוללת של המדינה". עוד טען כי התושבים הפלשתינים נוקטים בשיטה לפיה כאשר מתחילים לפעול נגדם להפסקת בנייה בלתי חוקית "הם רצים בסיוע כל מיני גורמים עם טענות סרק מוחלטות ומבקשים להוציא צו בינים. הצו ניתן והמדינה נמנעת מלקדם את העתירות.. ובסופו של דבר העתירות נמחקות". עוד טען כי על בית המשפט לנהוג על-פי ההלכה שהתווה בנושא המאחזים ו"לקצוב למדינה לוח זמנים קונקרטי להרוס את כל הבתים שנבנו בצורה בלתי חוקית".
בדיון שאל השופט
חנן מלצר האם המדינה מתייחסת לבניה בלתי חוקית של פלשתינים באופן זהה ליחסה כלפי בנייה בלתי חוקית של המתיישבים, "האם יש שוני בסדר העדיפויות", שאל.
בא כוח המדינה עו"ד גורני טען כי קיים שוני "במובן זה ששיקולים במגזר הישראלי ובניה במגזר הפלשתיני יש להם שיקולים שונים. אחד מהשיקולים בבניה הישראלית היא השאלה אם הבנייה על קרקע פרטית או לא".
השופט מלצר הקשה: "אם זו בניה בלתי חוקית, מה זה משנה"? ונציג המדינה השיב, כי מדובר ב"סדרי עדיפויות של המנהל האזרחי ושל המפקד הצבאי וגם לפי הנחיית הדרג המדיני. כאשר בנייה נעשית על קרקע של שמישהו אחר מערכת השיקולים עשויה להיות שונה". מלצר תהה על הניסוח ושאל "היא עשויה להיות או שהיא שונה"? ועו"ד גורני השיב כי "הכל תלוי בהקשר.".
"האם המדינה בודקת בעלויות גם במקרים אלה", שאל עוד מלצר, ונציג המדינה השיב כי "הגורמים הרלוונטים יודעים אם מדובר באדמות מדינה או אם מדובר באדמות פרטיות".
"אתם יודעים או שאתם מניחים, במקום אחד אתם בודקים ובמקום אחר אתם מניחים", שאל השופט. בא-כוח המדינה השיב כי "כל מקרה נבדק לגופו. שאלה של שיקולים ביטחוניים מה הסכנה הנגרמת מהצבה של מבנה מסוים יכולה להיות רלוונטית במקום מסוים ובמקום אחר לא. יש הרבה בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, של ישראלים וגם של פלשתינים".
שופטת נוספת בהרכב, עדנה ארבל, מתחה ביקורת על התנהלות המנהל אשר מימש משנת 1996 שלושה צווי הריסה לגבי 50 מבנים בלתי חוקיים של פלשתינים. נציג המדינה טען כי הם סובלים מחוסר בכוח אדם "יש לנו מעט אנשים שיכולים לעשות את העבודה הזאת. יש דברים שדחופים יותר להתמודד איתם", אך השופטת תמהה: "משנת 96, 14 שנה? אני חושבת שלכל הדעות זה מוזר".
בתגובה בא-כוח המדינה כי על-פי סדרי העדיפויות הורסים במקום שמסכן ציר או שיושבים על אדמה פרטית "הרשויות בוחרות לאן ללכת. מה שחשוב זה שהרשויות אינן קופאות על השמירם בשום מקרה" עוד טען כי חלק מהבניה המדוברת "נמצא למעשה בין שטח B לבין מקטע אחר בשטח B , למה זה צריך להיות בעדיפות ראשונה, כי הגישו עתירה".
השופט מלצר מתח ביקורת על הדברים, ואמר כי הבעיה שלמדינה "אין הנחיות ברורות, מוסדרות, באיזה מקרים עושים או באיזה מקרים לא עושים, כדי להוכיח שאין אבחנה בין האוכלוסיות".
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
