עיטור מנורה קדום התגלה בשטח המיועד למלון

באתר המיועד לבניית מלון בחוף מגדל נחשף מבנה בית כנסת מימי הבית השני (50 לפנה"ס - 100 לסה"נ). חפירות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות במקום גילו כי במרכזו של המבנה יש אבן שעליה חרוטה מנורת שבעת קנים, שטרם נראתה כמותה.

האולם המרכזי של בית הכנסת, גודלו כ-120 מ"ר וספסלי אבן ששימשו כמושבים לבאי בית הכנסת, נבנו בצמוד לקירות האולם. רצפתו עשויה פסיפס וקירותיו טויחו בטיח צבעוני (פרסקו). באולם נחשפה אבן רבועה, מעוטרת בתבליטים מארבעת צדדיה ובחלקה העליון. על האבן חקוקה מנורת שבעת קנים העומדת על רגל, שבסיסה משולש, ומשני צדדיה אמפורות (קנקנים).

אמן שראה במו-עיניו את בית המקדש?

לדברי מנהלת החפירה, דינה אבשלום-גורני מרשות העתיקות, "מדובר בממצא מרגש ויחידי במינו. זו הפעם הראשונה בה נחשף עיטור מנורה מהימים בהם בית המקדש עוד עמד על תילו. זו המנורה הראשונה שמתגלה בקונטקסט יהודי, המתוארכת לימי בית שני (ראשית התקופה הרומית). ניתן להעריך שהחריטה שמופיעה על האבן שחשפה רשות העתיקות, נעשתה על-ידי אמן שראה במו-עיניו את מנורת שבעת הקנים בבית המקדש בירושלים. בית הכנסת שנחשף, מצטרף ל-6 בתי כנסת בלבד המוכרים בעולם, מתקופת בית שני".

האם הדבר שופך אור על צורתם של קני המנורה – אלכסוניים או עגולים? מוקדם מדי לקבוע. מה שידוע הוא כי מבנה בית הכנסת נמצא במגדל (בגרסה הארמית - מגדלא), שמוזכרת במקורות היהודיים. בעת המרד הגדול, תפסה מגדל מקום חשוב, ולמעשה הייתה בסיסו העיקרי של יוסף בן מתתיהו (יוסיפוס פלאביוס), מפקד המרד בגליל. מגדל המשיכה להתנגד לרומאים גם לאחר כניעת הגליל, וכניעתה של טבריה בפני הרומאים. 'מגדלא', מוזכרת במקורות הנוצרים, כמקום ממנו באה מרים המגדלית, שהייתה אחת מהנשים בחבורתו של ישו והתקדשה במסורת הנוצרית.

לאחר כיבושה של על-ידי הרומאים, נהרסה העיר ורבים מתושביה נהרגו. בסוף ימי הבית השני, מופיעה מגדל כמרכז מנהלי של אגן הכינרת המערבי. עד להקמתה של טבריה בשנת 19 לספירה, הייתה מגדל היישוב המרכזי היחידי בחוף הכינרת.

האתר סגור למבקרים וייפתח לקהל בעתיד. חוזה מיגל אבאט, נציג חברת "ארק ניו גייט" שהשטח נמצא בבעלותה, אמר כי הגילוי מחזק את כוונת החברה להקים באזור זה מרכז תיירותי של דו-שיח וכבוד בין הדתות ובין התרבויות השונות.