למרות השיפור בכלכלה העולמית בכלל ובישראל בפרט, יש כמה נושאים שיקבלו את תשומת הלב במהלך השנה החדשה. בראשם, יתברר האם המשק העולמי עלה על תוואי של התאוששות איטית, הדרגתית, אבל עקבית, או שמא הוא יידרדר שוב למשבר, יצור "תחתית כפולה", וידרדר שוב את השווקים הפיננסים.

הגורמים המסכנים שעדיין נמצאים כאן איתנו, בפרוץ השנה העברית החדשה:

• מחנק אשראי במגזר העסקי: קושי לקבל מימון בנקאי או גיוס באמצעות שוקי האג"ח;

• פשיטות רגל: חברות ענק עמדו השנה בפני פשיטת רגל. אחת מהן, חברת המכוניות השנייה בגודלה בעולם - ג'נרל מוטורס, קרסה לאחר ניסיונות כושלים להתייעלות, והממשל האמריקני נאלץ להלאים את החברה.

תחילתה של התאוששות?

אינדיקטורים כלכליים שנאספו בחודשים האחרונים מציגים תמונה אופטימית הרבה יותר מסוף השנה העברית הקודמת, אולם מוקדם עדיין לומר כי אנו עומדים על קרקע יציבה ושהמשבר אכן מאחורינו.

אפשר לומר שממשלות העולם ובראשן ארה"ב, ניסו בכל כוחן ובאמצעים העומדים לרשותן לעורר מחדש את הכלכלה, וכמה שיותר מהר. תוכניות החילוץ, הלאמות הבנקים וחיסול הנכסים הרעילים, מכשיר הריבית שמוצה עד תום, והזרמות הכספים העצומות עשו את שלהם וחלה ירידה בקצב ההאטה הכלכלית ואף צמיחה זעירה. בשנת תש"ע יאלצו הממשלות להתמודד עם תוצאות ההתערבות האגרסיבית בשוק החופשי.

לאחרונה אנו מקבלים איתותים על התמתנות בעוצמת המשבר: חזינו בעליות שעוצמתן לא נראתה מעולם בשוקי ההון. המרווחים שבין האג"ח הקונצרני לאג"ח הממשלתי הצטמצמו והתאוששות חלה בשוק הנפקות האג"ח. חזינו גם בשיפור האינדיקטורים הכלכליים, כמו גם בנתוני הייצור והמסחר, ופלטנו אנחת רווחה כאשר הבנקים הגדולים בארה"ב הודיעו כי עמדו במבחני המאמץ שערך הממשל האמריקני, כי גייסו הון, וכי החזירו חלק מכספי הסיוע, כמו גם רכשו בחזרה את מניות הבכורה מהממשל.

זו השנה השלישית ברציפות שחודש ספטמבר נזכר כחודש שחור בשוק ההון העולמי. קריסת בנק ההשקעות הוותיק ליהמן ברדרס גרמה לתפנית בקו המחשבה של מקבלי ההחלטות בעולם. נגידי הבנקים המרכזיים ברחבי העולם לקחו את מושכות שוק ההון העולמי בידיים והחלו לבצע פעולות החייאה, כמו גם ניתוחים קוסמטיים על-מנת לגרום לסיומו של המשבר בהקדם, ומעת לעת על-מנת לכבות שריפות נקודתיות.

בנק ישראל "לקח פיקוד" בשוק ההון המקומי בערך לפני שנה וחצי. מיד לאחר קריסת ליהמן ברדרס, החל סטנלי פישר במלאכת הורדת הריבית והעלאת הנזילות בשוק. במהלך השנה העברית הנוכחית נחתכה הריבית ב-3.5%, בנק ישראל רכש מט"ח בכמויות עתק עד שיתרות הדולרים של בנק ישראל נמצאות כיום בשיא של כל הזמנים.

חן ששון, ממחלקת ניהול הסיכונים של מיטב, אומר כי ההתערבות של בנק ישראל במהלך השנה האחרונה לבשה צורה ופשטה צורה, התנהלה בשיטת ניסוי וטעייה, וכל כולה נועדה להבטיח שער "הוגן" ליצואנים בתנאים קשים מאוד במשק העולמי והתמוטטות בסחר הבינלאומי, שהקרינו באופן קשה מאוד על הייצוא הישראלי.

ומה הייתה התוצאה? השקל אכן פוחת בשיעור המתקרב ל-10%, הן כלפי הדולר האמריקני והן כלפי האירו, אך במהלך הזה השקיע כאמור בנק ישראל עשרות מיליארדי דולר, מהלך שעלולות להיות לו השלכות אינפלציוניות מאוחר יותר. המטבע החזק בעולם בשנת תשס"ט, גם כלפי השקל, היה הין היפני, שכלפיו פוחת השקל ב-27.4%.

בדקנו מה היו הענפים השונים שעשו את השנה האחרונה בבורסה, בחסות מיטב בית השקעות:

תקשורת - ענף התקשורת, הנחשב לתחום דפנסיבי, היה לאחת ההשקעות ה"חמות" בשנה האחרונה. המניות בתחום הוכיחו יציבות והושפעו פחות מהמיתון. בהיבט מבנה שוק התקשורת חלו שינויים, כגון מכירת השליטה בפרטנר ושינוי מבנה הבעלות בהוט. תהליך שינוי מבנה השוק צפוי להימשך גם בשנת 2010.

ביטוח - מניות חברות הביטוח מושפעות מאוד משוק המניות. לרע ולטוב. רע - 2008, טוב - ב-2009. שוק ההון מגיב לפני השינויים בפועל, ולכן מגזר הביטוח הניב בתשס"ט תשואה נאה מאוד של 35.8%.

פיננסים - מגזר הפיננסים, שנחשב לגורם מוביל במשבר, היה מילה אסורה בחודשי הסתיו. עם זאת, לאחר התייצבות השווקים החלו מניות הפיננסים לטפס מעלה ומעלה. בעיקר בלט לטובה המדד בחודשים מרס, אפריל ומאי. במצטבר עלה המדד בתקופה זו מעל 62%, אבל הירידות שנרשמו קודם לכן מעמידות את הסיכום השנתי על 18.9% בלבד.

נפט - מדד הנפט שהיה, אשר עמד על 100 דולר לחבית בתחילת השנה הספיק לגעת ב-34 דולר לחבית, להתנדנד קלות ברמות ה-50-40 דולר לחבית וכעת, בטווח של שנה, חזר לרמה של 70 דולר לחבית. מדד מניות הנפט עלה בחדות השנה (212.2%) בלי קשר לכך, ועם קשר הדוק לתגליות הגז בחופי ישראל.

נדל"ן - הענף שהיה רחוק מלככב בשנת תשס"ט היה ענף מניות הנדל"ן, כשמדד נדל"ן 15 ירד ב-10.2% אחרי שכבר היה מצוי בירידה של כ-50% במהלך השנה, ולא במקרה. המשבר היה, ועדיין הינו, במידה רבה, משבר בענף הנדל"ן בעולם, וחלק גדול מחברות הנדל"ן הישראליות פועלות מעבר לים.

כזכור, השנה העברית תשס"ט נפתחה כאשר הדי ההתרסקות של ליהמן ברדרס, הצלת בר סטרנס, סיטי גרופ ו-AIG רק נתנו את אותותיהם.

במהלך החודשים שבאו אחר-כך, עמדה השנה בסימן תוכניות הסיוע והחילוץ של כל ממשלות העולם, בסימן מבחני המאמץ למגזר הפיננסי, ובסימן הלאמות הבנקים על-ידי ממשלות. התוכניות הגרנדיוזיות מסתכמות בסכומים אסטרונומיים של טריליוני דולרים, כאשר ההנהגה הכלכלית האמריקנית, בראשות הנשיא הנבחר של ארה"ב, ברק אובמה, ושר האוצר, טימותי גייטנר, שנכנסו לתפקידם בתחילת השנה האזרחית, מובילים את המהלך.

במקביל, בנקים מרכזיים החלו בהורדות ריבית אגרסיביות לרמות שפל חסרות תקדים: ב-8 לאוקטובר 2008, בנקים מרכזיים משש מדינות מובילות בעולם (ארה"ב, גוש האירו, אנגליה, קנדה, שבדיה ושווייץ), הפחיתו במהלך משותף את הריבית. ראוי להזכיר, כי במהלך התקופה ההיא קיצץ ה'פד' את הריבית מרמה של 2% בסוף השנה שעברה לרמה אפסית של 0.25%. גם הבנק המרכזי האירופי הוריד את הריבית מרמה של 4.25% ל-1%, והחרו-החזיקו אחריהם גם בנקים מרכזיים אחרים. בחודשים האחרונים, רמות הריבית בעולם נותרות ללא שינוי, פשוט מכיוון שאין לאן לרדת, ולהעלות עדיין לא רוצים, למרות החששות ההולכים ומתגברים מהתפתחות היפר-אינפלציונית.

כשמכשיר הריבית הגיע לכלל מיצוי, נחשף העולם ל"התרה הכמותית", לפיה בנקים מרכזיים מזרימים כסף לשוק כדי לתמרץ את הפעילות הכלכלית דרך רכישת אג"ח ממשלתי וניירות ערך מגובי משכנתאות.

על-מנת לממן את תוכניות הסיוע השונות, נאלצו ממשלות העולם לגייס כסף באמצעות הנפקות אג"ח ממשלתיות ולהעצים את הגרעונות התקציביים שלהן. חלק מהממשלות נאלצו לשלם מחיר גבוה בדמות הורדת דירוג בינלאומי, כדוגמת ספרד ואירלנד שאיבדו את דירוג ה-AAA הגבוה שלהן, או מדינה כמו אקוודור שהחליטה על חדלות פירעון ושמטה חובות בפעם השנייה בתוך עשור.

לא רק מדינות שילמו את המחיר, חברות מכל רחבי העולם ספגו הורדות דירוג על-רקע המשבר, כך קרה לחברות ענק כמו ג'נרל אלקטריק וטויוטה, אשר איבדו גם הן את דירוג האשראי המושלם.

אז כן, שנה סוערת, כפי שהייתה שנת תשס"ט, כבר מזמן לא הייתה לנו, או שמא - מעולם לא הייתה לנו. שנה, שבמידה רבה של צדק, ניתן לכנותה "שנת ליהמן ברדרס". קריסתו של בנק ההשקעות הזה בערב שנת תשס"ט, הייתה קו השבר שהוליך להידרדרות המהירה של השווקים הפיננסיים. הייתה זו שנה קשה מאוד שבה עלו סימני שאלה מפחידים לגבי כוח ההישרדות של המערכת הפיננסית העולמית, שנה של משבר ייחודי בהיקפו, בעוצמתו, ברב-הממדיות שלו, בדינמיות המהירה שלו. שנה גם של פתרונות ייחודיים וחסרי תקדים למשבר ייחודי וחסר תקדים: הזרמה אדירה של כספים למשק העולמי, הלאמת בנקים בשורה של מדינות, קריסת ופשיטת רגל דה פקטו לא רק של חברות עסקיות, אלא גם של מדינות.

השלכות המשבר באו לידי ביטוי במגוון צורות:

• עלייה בשיעור האבטלה לרמות שיא של השנים האחרונות. שיעור האבטלה בארה"ב עלה מרמה של 6.2% לרמה של 9.7%, באירופה עלתה האבטלה מרמה של 7.7% לרמה של 9.5%, ואילו ביפן מרמה של 4% ל-5.7%;

• מעל ל-100 בנקים אמריקנים נסגרו במהלך תשס"ט;

• אג"ח קצרות של ממשלת ארה"ב נסחרו בתשואה שלילית לפדיון, דבר שביטא את חששות המשקיעים.