דירקטוריון קרן המטבע הבינלאומית מפרסם (יום ג', 18.3.03) מספר המלצות לגבי תיפקודות של בנק ישראל. מנהלי הקרן מציינים בהמלצתם, כי בנק ישראל פועל מאז שנת 2001 על-פי הנחיות ועידת באזל (המלצות שקובעות יעדי אינפלציה מרוסנים וקובעות מדיניות להגברת עצמאות הבנקים המרכזיים).
בקרן המטבע הבינלאומית ממליצים לבית המחוקקים הישראלי, לשנות את החקיקה המסדירה את פעילות בנק ישראל בשני מוקדים:
- המוקד הראשון הוא ביסוס מעמדו של נגיד בנק ישראל כך שלא ניתן יהיה להדיחו מתפקידו על רקע חילוקי דעות מקצועיים.
- המוקד השני הוא שינוי חקיקה לגבי תפקודו של בנק ישראל, כך שתפקידו היחיד יהיה שמירה על יציבות המחירים במשק על-פי יעד אינפלציה יחדי שיקבע על-פי קריטריון אחידים ובינלאומיים (כפי שהוחלט בוועידת באזל).
בקרן המטבע מציינים, כי פעילות בנק ישראל בשוק המט"ח, הן באמצעות שמירה על רצועת ניוד מוגדרת מראש, והן באמצעות התערבות כזו או אחרת במסחר במט"ח, כדי לשמור על יציבות מחירים, עלולה ליצור ניגוד אינטרנסים בין פעילות על-פי מדיניות מוניטרית של הבנק (על-פי הקרן זה הוא תפקידו הבלעדי של בנק מרכזי) לבין שמירה על יציבות המטבע באמצעים מלאכותיים.
חברי הנהלת הקרן ממליצים לכנסת לשנות את החקיקה הקיימת גם בנושאי הפיקוח על הבנקים, כך שהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל יוכל לחלוק מידע עם ראשויות נוספות (כמו הרשות לניירות ערך, המשטרה וכן הלאה). החקיקה הקיימת היום מגבילה את יכולתו של הפיקוח על הבנקים לחלוק מידע על המערכת הבנקאית עם זרועות פיקוח נוספות שקיימות במדינה. החלפת מידע עשויה לעזור בשמירת היציבות של המערכת הבנקאית הישראלית, ותגביר את יכולת הפיקוח של המדינה על הבנקים.
עוד עולה מהמלצות הקרן, כי בנק ישראל פועל כבר מספר שנים לבניית מערכת תשלומים אחידה ומתקדמת בישראל. הטיפול בנושא מערכי הסליקה של בנק ישראל הופקד בידי חשבות הבנק. בבנק ישראל מציינים שלאחרונה החלו לפעול בשיתוף פעולה עם הבנקים הגדולים בישראל להקמת מערכת סליקה לתשלומים גדולים, כמקובל במדינות המפותחות, אשר תצמצם מאוד את סיכוני האשראי הכרוכים בסליקה כיום.
