הצרות של מפוני ההינתקות רחוקות מסיום. כארבע שנים לאחר הפינוי מחבל עזה ומצפון השומרון עמד שיעור התעסוקה של המפונים על 63.2% ושיעור אבטלתם על 16.2%. כך עולה (יום ג', 29.9.09) מסקר שערך משרד התמ"ת. שיעור התעסוקה של המפונים כיום נופל משמעותית לעומת המועד שלפני הפינוי, אז עמד שיעור המועסקים על 85%, בעוד ששיעורי האבטלה היו קרובים לאפס אחוז.

נתוני התמ"ת התפרסמו על-רקע הגשת דוח הביניים של ועדת החקירה הממלכתית לטיפול הרשויות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין, לנשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, וליו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה יואל חסון. הוועדה חקרה במהלך השנה האחרונה יותר מ-200 עדים, כולל את ראש-הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, אך לצד ביקורת קשה על התהליכים, בחרה שלא להעביר אי-אילו מסקנות אישיות.

אחד הכשלים הגדולים ביותר של השלטונות העולים מן הדוח, מצביעים על כך כי כארבע שנים לאחר ההינתקות, רק 3% בלבד מהמשפחות שפונו נכנסו לבתי קבע - 50 משפחות מתוך כ-1,700.

עוד עולה מסקר התמ"ת, כי בקרב אלו מבין המפונים שהתמזל מזלם והעם עובדים, עומד ממוצע שכר העבודה כארבע שנים לאחר ההינתקות על 5,201 ש"ח ברוטו לחודש, בהשוואה לממוצע שכר מעבודה של 8308 ש"ח, בקרב כלל השכירים היהודים בשנת 2009.

יותר מ-58% מהמפונים השתכרו בעבודתם האחרונה בעת שרואינו ע"י משרד התמ"ת פחות מהשכר החודשי שקיבלו בעבודתם האחרונה לפני הפינוי ודיווחו על חוסר שביעות רצון בשל כך. 21.5% דיווחו ששיפרו את שכרם בעבודתם הנוכחית בהשוואה לשכרם לפני הפינוי. 55.2% דיווחו כי בעבודתם הנוכחית הם חשים פחות ביטחון תעסוקתי בהשוואה לעבודתם מלפני הפינוי

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה לנתונים כי כ-25% מפער השכר בין המפונים לממוצע הארצי נובע מהשוני במבנה משלחי היד, הנוטה להיות עתיר השכלה בכלל האוכלוסיה היהודית בהשוואה להשכלה של המפונים.

עוד עולה מהסקר, כי שיעור המקבלים טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי מסך המפונים עמד על 50%, בדומה מאוד לנתונים שנמצאו כשלוש שנים לאחר הפינוי. 37% מהמפונים דיווחו על חוסר יכולת לישון בשל דאגות, 31% דיווחו על תחושת לחץ ו-24% דיווחו על תחושת איבוד הביטחון העצמי. 19% דיווחו על תחושת דיכאון.

כמו-כן, 23% מהמפונים דיווחו על הרעה במצב הבריאות שלהם, שיעור שגם הוא נותר דומה מאוד לשיעור המדווחים על הרעה במצב בריאותם כשלוש שנים לאחר הפינוי.