רבים מעורכי הדין שמייצגים את אסירי הטרור המוסלמים בכלא גואנטנמו הם יהודים. "עורכי דין יהודים רבים מספרים את הסיפור על העציר ששאל את פרקליטו אם הוא יהודי. כאשר התשובה הייתה שלילית, פניו של העציר נפלו. 'שמעתי שהם הטובים ביותר', אמר". כך דיווח (23.9.09) ה-Forward.
דייויד רמיס, עורך דין מוושינגטון, עזב את הפירמה שלו כדי להתפנות באופן מלא לטיפול בעצירי הטרור שהובאו למרכז מעצר בעיר. "היינו קבוצה של עורכי דין, והשומר הצעיר הוביל אותנו דרך המחנה", אמר רמיס. "ואז הוא הביט בנו ובבקתות שברחבי המחנה ואמר, 'זה נראה כמו סיור מודרך במחנה ריכוז'".
רמיס, אשר ייסד חברה ללא רווחים שמייצגת היום 19 עצירים, הגיב להערה של השומר ואמר שלא ניתן להשוות בין גואנטנמו לבין מחנות הנאצים, "אבל", הוסיף, "כאשר שוקלים את האופן שבו התייחסו ליהודים כאל מגיפה, יש הד מובהק". רבים מעמיתיו מייצגים את יתרת 225 עצירי גואנטנמו שהגיעו לארצות הברית כדי לעמוד לדין.
"התפתח דיון במשרד", אמר מייקל רטנר, נשיא המרכז לזכויות חוקתיות, כאשר הגיעה העת להחליט אם לצאת להגנתם של המואשמים בטרור, וזאת בעוד אמריקה עדיין לא התנערה מהלם אסונות ה-11 בספטמבר. "התשובה שלי הייתה שמה שמתרחש גורם לסילוקן של זכויות הבסיס, כך שאנו חייבים להגן על הזכות לביאס קורפוס (הבאת בן האדם למשפט)". אולם לא כל הפרקליטים היהודים הסכימו עימו.
כאשר נתן לוין, עורך דין מוכר מוושינגטון, התבקש ב-2008 לסייע במשפטו של עציר, הוא סירב. "עורך דין איננו נהג מונית", אמר. "לעורך דין יש זכות, אם לא החובה, לשקול את האידיאולוגיה של הנאשם. אם מישהו מנסה לחתור נגד האמונות והעקרונות שלי בכך שהוא תוקף את העולם המערבי ואת ישראל, אינני מעוניין לקחת כל חלק בייצוג של אנשים כאלה במערכת החוקית".
לסיפור המלא
