העליון דחה הייצוגית בפרשת "המענק המותנה"

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, דחתה (יום ה', 15.10.09) בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון לאשר תובענה ייצוגית נגד בנק ירושלים, בנק אדנים ובנק עצמאות.

התביעה הייצוגית עסקה בטענה כי הבנקים חייבו שלא כדין את הלווים, נוטלי משכנתא, לבטח את רכיב המענק המיוחד שניתן על-ידי המדינה.

העותרים נטלו הלוואות משכנתה מהבנקים ובמקביל חתמו על פוליסות לביטוח חיים. בנוסף להלוואות, התובעים קיבלו "מענק מותנה" - הלוואה במימון ממשלתי ההופכת למענק אם רוכשי הדירות מתמידים במגוריהם בדירה בתקופת שנים מסוימת.

העותרים הגישו תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית בשנת 2003, וטענו כי הבנקים הוסיפו לפרמיה עבור ביטוח החיים - בנוסף לגובה הביטוח - גם את הסכום שהוענק להם כ"מענק מותנה". לטענתם, הממשלה לא חייבה כלל את הבנקים לערוך כיסוי ביטוחי לחלק הזה של ההלוואה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה על הסף את התביעה בשנת 2004, ושופט בית המשפט העליון, יוסף אלון, דחה במרס האחרון את הערעור וקיבל את הטענה כי התביעה התיישנה. המחלוקת העיקרית בין השופטים בעליון הייתה על קביעת המועד העיקרי לצורך מניין תקופת ההתיישנות. לקוחות הבנק טענו כי יש להתחיל את מרוץ ההתיישנות מרגע שנודע להם על ההפרה של הבנק, ולא מרגע החתימה על הסכם ההלוואה.

דעת הרוב בעליון לא קיבלה את טענת הלקוחות, אך השופט אליעזר ריבלין, בדעת מיעוט, קבע כי כאשר מדובר על הטעייה והפרה של חובות גילוי של הבנקים, יש לנקוט בזהירות רבה לגבי המועד שבו הלקוח היה צריך לגלות את ההפרה, והציע לקבל את הערעור ולהחזיר את הדיון למחוזי.

פסק הדין לבסוף דחה את הערעור וחייב את המערערים לשלם לכל אחד מהבנקים הוצאות, אולם העותרים לא הסתפקו בכך והגישו בקשה לדיון נוסף בעליון. כאמור בהחלטה, הנשיאה ביניש סקרה את פסק הדין ואישרה למעשה את ממצאיו בפוסקה כי לא נקבעה בו הלכה חדשה המצדיקה דיון נוסף.

בנק ירושלים יוצג על-ידי עורכי הדין יובל גרייבסקי ונדיה דוידסון ממשרד יהודה רוה ושות'. את בנק אדנים ייצגו ד"ר אבי וינרוט ואריאל דינובצקי. את בנק העצמאות ייצג מיכאל שפיגלמן.