|
|
סרקוזי ובראון. הדוח הוא סוגייה רגישה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
"ידוע שדוח גולדסטון הוא סוגייה רגישה ואנו קוראים לתגובה מתונה מכל הצדדים". כך נכתב באיגרת ששלחו נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, וראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעקבות ההחלטה לאמץ אץ הדוח במעוצת זכויות האדם של האו"ם.
המכתב נשלח בעקבות החלטת צרפת ובריטניה שלא להשתתף בהצבעה על הדוח במועצה. "אנו מבינים שדוח גולדסטון הוא סוגייה רגישה לישראל ולפלשתינים. אנו רוצים שהדיון הבינלאומי בדוח ייעשה בצורה שתומכת בשיפור המצב ובכלל זה שיפור ביטחונה של ישראל והמצב ההומניטרי ברצועת עזה. אנו מכירים בזכותה של ישראל להגנה עצמית ומשוכנעים שהשלום הוא הערובה הטובה ביותר לביטחון ישראל". נכתב באיגרת.
בראון וסרקוזי הציעו לנתניהו לנקוט בשלושה צעדים בעקבות אימוץ הדוח: לפתוח בחקירה עצמאית בנוגע להאשמות לפשעי מלחמה, לפעול להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה ולהביא להקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות.
בתום ישיבה מיוחדת שהחלה ביום חמישי, הצביעו 25 מדינות בעד ההחלטה המגנה את ישראל על פשעי מלחמה לכאורה במהלך מבצע עופרת יצוקה. ההחלטה מתבססת על ממצאי דוח של ועדת בדיקה בראשה עמד השופט היהודי רי'צארד גולדסטון. שש מדינות הצביעו נגד קבלת ההחלטה ו-11 נמנעו, בהן בריטניה וצרפת.
ההחלטה, אשר מגנה את ישראל על הפרת אמנת ז'נבה בשל צעדי הענישה הקולקטיבית בעזה, ובגלל מצב זכויות האדם בשטחים, כוללת גינוי על אי-שיתוף הפעולה של ישראל עם ועדת הבדיקה הבינלאומית. ביומיים האחרונים ניהל נתניהו קמפיין בקרב המדינות החברות במועצת זכויות האדם של האו"ם, בניסיון לשכנעם כי תמיכה בדוח גולדסטון היא פרס לטרור ופגיעה בתהליך השלום, אולם ללא הצלחה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
