המיתוסים הגדולים מעולם הרכב מתרסקים

המיתוס: מכונית גדולה בטוחה יותר ממכונית קטנה

האמת: נכון חלקית

במפגש בין מכונית גדולה למכונית קטנה, סביר שהמכונית הגדולה תגן טוב יותר על הנוסעים. הסברה הזו נכונה, אולם יש לה סייגים. "מכוניות גדולות הן בטוחות יותר מאשר קטנות שיוצרו באותה תקופה", מסכים דוד נמרי, מהנדס רכב. "אך בהשוואה בין מכונית גדולה ומיושנת למכונית קטנה וחדשה, אני מעדיף להיות דווקא בקטנה".

בתוכנית הטלוויזיה הבריטית "הילוך חמישי" ערכו מבחן ריסוק שכזה, בין וולוו 740 - אולי המכונית הבטוחה ביותר בראשית שנות ה-90 - לבין רנו מודוס, מיניוואן קטן (מקביל לניסאן נוט). הרנו הקטנה התגלתה כבטוחה בהרבה מהוולוו, למרות גודלה ו"עובי הפח" שלה.

סייג נוסף הוא בטיחותם הלקויה לעתים של מכוניות שטח וטנדרים. רכב שטח מודרני מספק רמת בטיחות פאסיבית נאותה, אולם בשל גובהו ומשקלו הוא מתקשה בתמרוני חמיקה מתאונה. טנדרים הם פשוט מסוכנים: איסוזו די מקס קיבל כוכב וחצי בלבד בהגנה על נוסעים מבוגרים, ולניסאן נבארה רק שלושה כוכבים.

המיתוס: מכוניות יפניות אמינות, גרמניות בטוחות וצרפתיות נוחות אך מרבות להתקלקל

האמת: נכון במידה חלקית

מקום הייצור של מכונית, או לפחות ארץ המוצא של היצרן שלה, מקבע את תכונותיה בדעת הקהל הישראלית. כך, היפניות הן אמינות, הקוריאניות אמינות גם כן, אך קצת פחות. האיטלקיות ספורטיביות, אך מערכת החשמל שלהן בעייתית, הצרפתיות נוחות מאוד, אך אינן אמינות והגרמניות בטוחות ודווקא לא מרבות לפקוד את המוסך - אך החלפים שלהן יקרים.

ובפועל? לפי נתוני חברת שירותי הדרך שגריר ל-2008, כ-31% מבעלי המכוניות היפניות נזקקו לשירות, לעומת 41% מבעלי המכוניות הקוריאניות ו-53% מבעלי האירופיות. תוצאות דומות התקבלו גם מנתוני חברת הביטוח נגד תקלות אוטוסרב. עם זאת, המכוניות האירופיות החדשות תוכננו להיות אמינות יותר.

ומה באשר למוניטין הבטיחות והנוחות? כדאי למדוד כל דגם בזכות עצמו. דגמים יפניים וצרפתיים מציעים בטיחות גבוהה, ולא רק צרפתיות מציעות נסיעה נוחה.

המיתוס: מכוניות שחורות ואדומות מעורבות ביותר תאונות

האמת: נכון (אבל לא מהסיבה שחשבתם)

מכוניות שחורות נוטות להיות מעורבות ביותר תאונות. לפי נתוני שגריר, 2.12% מכלל המכוניות השחורות מעורבות בתאונה קשה מדי שנה, לעומת 1.5% מהמכוניות הלבנות. הסיבה לכך היא הנראות הנמוכה של מכונית שחורה, שקשה יותר להבחין בה. גם אופי הנהגים הבוחרים במכונית שחורה אולי שונה מאלה הנוהגים בלבנות והם נוטלים סיכונים רבים יותר. אפשר למצוא סימוכין לכך בעובדה שמכוניות אדומות נפגעות יותר בתאונות "טוטאל-לוס" מאפורות בשכיחות של 2.3% - קרובה לזו של המכוניות השחורות, עם 2.49%.

מיכה קראוס, מנכ"ל שגריר, מוסיף "רכב בצבע אדום מאופיין כרכב ספורטיבי ונקנה יותר על-ידי צעירים ולכן ניתן לקשור בין שכיחות התאונות הקשות ברכב לבין צבעו".

המיתוס: אל תקנו מהשכרה או מליסינג

האמת: נכון במידה חלקית

במקרה הזה לא הצלחנו למצוא מומחים אובייקטיביים. שלא לציטוט, נאמר לנו כי כדאי לבדוק מכוניות מהשכרה בשבע עיניים, אך מכוניות מליסינג מתוחזקות היטב ברוב המקרים. עם זאת, כל מכונית משומשת כדאי לבדוק במכון עליו אתם סומכים ולעקוב אחרי היסטוריית הטיפולים שלה.

סביר להניח שמכונית בבעלות פרטית נסעה פחות ונשמרה היטב. מכונית בליסינג הייתה ברשות משתמש אחד, אך לא הייתה בבעלותו ועל כן ייתכן שנשמרה פחות. חברות הליסינג הגדולות מטפלות היטב במכוניות, אך יש להן אינטרס להשקיע בטיפול שיחזיק את הרכב למשך שלוש או ארבע שנים בלבד. מכוניות בהשכרה מחליפות נהגים רבים, ולא תמיד הנהיגה בהן מתחשבת. עם זאת, הן עוברות טיפול וניקוי לעתים קרובות.

לקנייה מליסינג והשכרה יש גם יתרונות: הקנייה היא מחברה גדולה שלרוב נותנת אחריות ואפילו הבטחה לטרייד אין עתידי, ואפשר גם לקנות את הרכב בתשלומים. לסיכום, אפשר לקנות מליסינג והשכרה, תמורת הנחה מספקת ואחרי בדיקה רצינית.

המיתוס: פח עבה מגן על נוסעי הרכב

האמת: לא נכון

אחת האמונות הרווחות ביותר בנוגע לרכב היא שפח עבה משמש חיץ ומגן היטב על נוסעי הרכב. לכן, אם אתם רוכשים רכב חדש - מוטב שתמדדו את עובי הפח. המיתוס הזה אומנם מבוסס לכאורה על שכל ישר, אבל למעשה, מדובר בשטויות. "אין לזה שום משמעות", אומר נמרי. "יש כיום הרבה מכוניות שחלקים במרכב שלהן עשויים מפלסטיק, וזה לא משפיע על הבטיחות שלהן". לדברי נמרי, מכונית בטוחה דווקא קורסת ומפזרת את האנרגיה מסביב לנוסעים ולא מעבירה אותה ישר אליהם. "אנשים רוצים לנסוע בטנק", אומר נמרי, "אבל לטנק אין אזורי קריסה וכששני טנקים מתנגשים זה אסון נורא".

אז איך יודעים אם המכונית בטוחה? מוטב שיהיו בה כריות אוויר רבות ככל הניתן ומערכות בטיחות נוספות. בנוסף, כדאי לבחון את ציוני הריסוק לפי EuroNCAP ומכוני בטיחות אחרים.

המיתוס: כדאי לחכות לינואר ולקנות מכונית משנת המודל 2010

האמת: נכון במידה חלקית

לקראת סיומה של כל שנה קלדנרית צונחות מכירות הרכב החדש לקהל הפרטי ולשוק הליסינג. הסיבות לכך הן האמונה שמחיר הרכב ירד בינואר, וכמובן "שנת המודל", שאמנם בוטלה רשמית, אך עדיין קיימת בתודעה.

במשך כמה שנים מחירי המכוניות אכן ירדו בינואר, בשל הורדה עקבית של המיסוי וירידת שערי המטבע. השנה זה לא יקרה, שכן ביטול קבוצות הרישוי יאפשר גמישות רבה יותר במחירי המכוניות הפופולריות. סביר להניח שמחירי מכוניות פופולריות של מותגים חזקים יעלו במעט, ואילו מותגים חלשים יורידו קצת את המחירים.

באשר לשנת המודל, זו בוטלה לחלוטין לפני כשנתיים וגילו של רכב נמדד מרגע העלייה לכביש. עם זאת, מחירון לוי יצחק, המשפיע על מחירי המשומשות בשוק, עדיין לא הסתגל לשינוי. גילן של מכוניות חדשות יותר אכן נמדד בחודשים, אך אחרי שנה חוזר המחירון למדוד את הגיל בשנים. המשמעות היא שמכונית שנקנתה בינואר תאבד ערך בצורה אטית יותר מאשר מכונית שנרכשה בדצמבר, ואולי גם תרוויח שנה במחירון. אפשר גם שלוי ישנה את מנהגו ולכן בקנייה בדצמבר יש סיכון קל.

המיתוס: במכונית כבדה, מנוע גדול הוא חסכוני יותר

האמת: לא נכון

יש האומרים "המנוע קטן על המכונית" וגורסים כי מכונית גדולה זקוקה למנוע גדול. לפי שיטה זו, מנוע גדול הוא גם חסכוני יותר, מכיוון שהוא עובד בסל"ד נמוך יותר. כל זה, כמובן, אינו נכון. "תצרוכת הדלק קטנה יותר ככל שנפח המנוע קטן יותר", מסביר נמרי, וטוען כי הדבר משתקף בנתוני פליטת הפחמן הדו-חמצני, הגבוהה יותר ככל שנפח המנוע גדול יותר. נמרי מדגיש כי "נפח המנוע לא משקף את הכוח שלו. יש באירופה נטייה לעבור למנועים קטנים עם מגדש טורבו". ואכן לפיז'ו וסיטרואן יש מנוע 1.6 ליטר עם 140 כ"ס, ולפולקסווגן מנוע 1.4 ליטר עם 160 כ"ס. בשני המקרים לא מדובר בגרסאות ספורטיביות.

כדי לבחון את זמינות הכוח, הנתון החשוב ביותר הוא המומנט ואחריו ההספק. בעידן של יחידות הנעה היברידיות ומנועים מתוחכמים ורבי מגדשים, נפח המנוע מאבד מחשיבותו.

המיתוס: כדאי למלא לחץ אוויר עודף כדי לחסוך בדלק, או להפחית לחץ אוויר כדי להגביר את אחיזת הכביש

האמת: יש למלא לחץ אוויר בצמיגים לפי הוראות היצרן

נהגים רבים מתייחסים ללחץ האוויר המומלץ כאל נקודת מוצא בלבד. אם ברצונם לשפר את אחיזת הצמיגים בכביש הם מפחיתים ממנו, ואם ברצונם להפחית את צריכת הדלק על חשבון האחיזה - ימלאו לחץ אוויר עודף. יש גם כאלה שמתעלמים מהמלצות היצרן וממלאים אוויר בלחץ של 30 PSI.

שיטות אלה שגויות ואף מסוכנות. מדריך הנהיגה און יעקבסון ממרכז דרייב ארט לנהיגה מתקדמת מסביר כי "חשוב למלא אוויר לפי הוראות היצרן, זה מאפשר אחיזה והורדת צריכת הדלק וגם את הארכת חיי הצמיג. אוויר ממלאים שהצמיג קר, ולא אחרי נהיגה. אם אין ברירה והצמיג חם - הוסיפו קצת אוויר. ככלל, עדיף למלא יותר ולא פחות. אין סכנה שהצמיג יתפוצץ".

המיתוס: לא כדאי לכבות את המנוע, התנעה מחדש מבזבזת דלק


האמת: עדיף לכבות את המנוע בכל המתנה של יותר מדקה

נראה שבישראל מכבים את המנוע רק כאשר צריך להשתמש במפתח כדי לנעול את המכונית. בכל עצירה אחרת - בציפייה למישהו שיירד מהבית, בקפיצה לפיצוצייה ואפילו בתחנת הדלק - המנוע נשאר דולק. הנימוק לכך הוא שהתנעה צורכת הרבה דלק והתנעות רבות גורמות לבלאי מואץ של המצבר והמתנע.

ואולם, כפי שמסביר נמרי, "כדאי לכבות את המנוע בכל עצירה שמשכה יותר מדקה, זה חוסך בדלק וגם מפחית בלאי בממיר הקטליטי ובחלקים אחרים של המכונית".

זה גם המקום להזים כמה אמונות טפלות אחרות בנוגע למנוע: מכוניות מודרניות לא זקוקות להרצה, אין צורך לכבות את המזגן לפני כיבוי המנוע ואין צורך לחכות שהמנוע יתחמם לפני תחילת הנסיעה, אם כי נמרי ממליץ לא לאמץ את המנוע בשתי הדקות הראשונות לעבודתו.