גלעד פנה אתמול לפועלים סהר במכתב, בו התייחס לדוח שהוציאו והופץ לגופים המוסדיים, לפיו המלצתם לגופים המוסדיים היא להתנגד להזרמה: "העתק הדוח התגלגל לידינו, מבלי שקיבלנו מכם עותק ממנו או התייחסות לפני פרסומו ואף לא לאחר פרסומו. הגם שאין עליכם חובה למסור לנו את הדוח, נראה שהיה ראוי לאפשר לנו לעיין בדוח ולהעיר עליו הערות. אנו מכבדים את החלטתכם שלא לאפשר לנו לעיין בדוח, אבל איננו מוכנים להשלים עם דוח שיש בו טעויות מהותיות עליו מסתמכים גופים מוסדיים רבים בהצבעה באסיפה הכללית של החברה לישראל".

במכתב מועלות ארבע טענות כנגד הדוח שהוציא פועלים סהר. הטענה הראשונה: "הדוח כולל השקעה בסך 575 מיליון דולר של החברה לישראל. השקעה זו כוללת את חלקה של החברה לישראל ברשת ביטחון בהיקף של 75 מיליון דולר. רשת הביטחון אינה צפויה להתממש. כשמה כן היא - רשת ביטחון בלבד, מן הראוי היה לא להביאה בחשבון כלל או להביאה בחשבון בהסתברות נמוכה או במועד דחוי".

הטענה השנייה של גלעד: "פועלים סהר חישבה בטעות סך נוסף של 50 מיליון דולר כאילו החברה לישראל מחויבת לסכום זה (אף שהדבר רשום מפורשות בדוח). בפועל מדובר בסכום לגביו יש שיקול דעת לדירקטוריון החברה לישראל ואין כל מחויבות מצד החברה לישראל להשקיע אותו. הסכום נכלל כאילו הוא מושקע בוודאות".


הטענה השלישית: "סכום ההשקעה כולל השקעה בהיקף של 100 מיליון דולר בגין הלוואה בלתי מובטחת שהועמדה על-ידי החברה לישראל לצים בחודשים יוני ויולי 2009. רשות ני"ע הנחתה את הגופים המוסדיים שלא להביא בחשבון הלוואה זו בחישוב האינטרס הכלכלי של הגופים המוסדיים בהשקעת החברה לישראל בצים. מכאן קל וחומר שאין להביא סכום זה בחישוב התשואה הנדרשת על-פי גרסת הרשות".

הטענה הרביעית: "אי ביצוע ההשקעה יגרום לצים, בדרגת הסתברות גבוהה, להגיע למצב של פירוק עקב חדלות פירעון. מצב זה עלול לגרום נזק בלתי הפיך לחברה לישראל ולקבוצת החברות שלה (אובדן ההשקעה בצים, התייקרות עלויות המימון, פגיעה קשה במוניטין ועוד). אני מעריכים כי נזק זה עלול להגיע להיקף של מאות מיליוני דולרים. משום מה בחרתם להתעלם כליל מנושא זה".

בסיום מכתבו מציין גלעד כי הדוח שפורסם הינו מהותי ביותר וגופים רבים בשוק ההון מסתמכים עליו. לכן קיימת חשיבות גבוהה לרמת הדיוק וההוגנות שלו. "נבקש מכם לתקן לאלתר את הטעויות האמורות בדוח או לפחות להשלימו כך שיכלול את כל הפרמטרים האמורים במכתבינו, בטרם ייגרם לנו נזק בלתי הפיך. נבקש מכם לפרסם תיקון בדחיפות כבר ביום ג' בשעות הבוקר".

טרם החלה ישיבת בעלי המניות של החברה לישראל, נעשו מאמצים של הרגע האחרון על-מנת לשכנע את הצדדים להצביע בעד ההסדר בצים. בכירים בחברה לישראל ערכו דיונים עם מספר מחזיקי מניות גדולים, במסגרתם נוסחה "הצהרה לפרוטוקול" - אותה הצהרה שקרא עו"ד אפרת עם פתיחת הישיבה. על בסיס הצהרה זו, מנורה שינתה את עמדתה והצביעה בעד ההסדר. מנורה אינה מסווגת כ"בעלת עניין" בתוצאות ההצבעה.

ל-TheMarker נודע, כי בשיחה בין אחד הגופים המוסדיים הגדולים לבין החברה, הציב אותו גוף שתי אופציות: או שיש להקטין את ההזרמה מהחברה לישראל לצים, או לחלופין, שהאחים עופר יעמידו את רשת הביטחון לצים ולא החברה האם. הגוף המוסדי ציין כי בשל כך שהחברה לא מעריכה כי רשת הביטחון תצא אל הפועל, אזי, לא אמורה להיות לה שום בעיה לעשות זאת.

על-פי החוק, במועד כה סמוך לאסיפה, יכולה החברה לבצע שני סוגים של שינויים בהסדר: שינוי לא מהותי, או שינוי שמטיב עם החברה, כלומר, שינוי שמפחית את הנטל מהחברה לישראל.

עו"ד צבי אפרת, שניהל את הישיבה מטעם החברה לישראל, מסר בפתח הישיבה כי הוכנסו שני שינויים להסכם על ההסדר בצים. שינויים אלו נעשו בהתאם להחלטות שגובשו הערב במו"מ בין החברה לישראל לבין הגופים המוסדיים.

הראשון, "רשת הביטחון" בסך 75 מיליון דולר, שאמורה הייתה להעמיד החברה לישראל לצים, תוקטן ל-50 מיליון דולר. במקום זאת, רשת הביטחון שמעניקה מילניום השקעות - חברה פרטית של האחים עופר השולטת בחברה לישראל - תגדל מ-25 מיליון דולר ל-50 מיליון דולר. במידה שיהיה צורך להפעיל את רשת הביטחון, הרי שהיא תופעל פארי-פאסו.

השינוי השני על-פי אפרת, נוגע לדמי החכירה שמשלמת צים לחברות שבבעלות האחים עופר (614 מיליון דולר). היקף דמי החכירה הופחת ב-150 מיליון דולר, והפך לחוב נדחה שיועבר מהחברות הפרטיות של האחים לחברה לישראל. החוב ייפרע משנת 2016 ואילך, ללא ריבית. למעשה, החברות הקשורות לאחים ממחות את החוב חזרה לחברה לישראל, כך שנוצר מצב שלצים חוב נדחה לחברה לישראל במקום לחברות הפרטיות.