"הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית תפעיל לחץ של ממש על אירן לחדול מפעילות נפשעת זו, ותיתן גיבוי לישראל כאשר היא מתגוננת מפני הטרוריסטים ופטרוניהם". במילים אלו הפנה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אצבע מאשימה כלפי ראש הנחש האירני, תוך שהוא מותח ביקורת על רפיסותה של הקהילה הבינלאומית, בעיתוי שקודם לדיון בעצרת האו"ם בדוח ועדת גולדסטון.

"מי שעוד היה זקוק להוכחה ניצחת שאירן שולחת את הנשק הזה לארגוני הטרור, קיבל אותה היום באופן ברור וחד-משמעי. אירן שולחת את הנשק הזה על-מנת לפגוע בערי ישראל ולהרוג אזרחים", אמר נתניהו בהתייחסו לתפיסת אוניית הנשק בידי השייטת בעת הברחת אמצעי הלחימה בה מאירן ללבנון.

שגרירת ישראל באו"ם, גבריאלה שלו, אמרה בדיון בעצרת האו"ם כי הדוח נולד משנאה ובוצע בחטא. "העברת הדוח לניו-יורק", אמרה שלו, "היא מהלך ציני, וההאשמות בו רציניות אך אין להן ביסוס עובדתי. הדוח הזה פוגע ביכולתן של מדינות דמוקרטיות להילחם בטרור וביכולתן של מערכות משפט צבאיות בכל העולם לחקור את פעולותיהן, ופוגע גם בזכות ישראל להגנה עצמית".

המסע המודיעיני לתפיסת ספינת הטרור החל באירן, והסתייע בשיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים שחשפו את נתיבי ההברחה. את ביצוע המבצע, שכונה "ארבעת המינים", אישר נתניהו.

ככל שנוקפות השעות מתגלה היקף המטען. עד השעה 21:00, 12 שעות אחרי תחילת הפריקה, פרקו חיילי צה"ל 3,000 רקטות. לשם השוואה, במלחמת לבנון השנייה נורו אל ישראל כ-4,000 רקטות. עד חצות לא התגלה באניה נשק בלתי קונבנציונלי מפר איזון.

אירן בחרה בנתיב הימי כדי לחסוך 20 טיסות תובלה להעברת הנשק. ידוע כי כיום יש ברשות החיזבאללה 50-40 אלף רקטות, ולכן הכמות שנתפסה - למרות שמדובר בכמות גדולה - נוגסת רק במעט בעוצמת החיזבאללה.