פרופ' מנשה שאוה, מבכירי המשפטנים בישראל, ומי שהיה מועמד מספר פעמים לכהונת שופט בבית המשפט העליון, הלך אתמול לעולמו.
פרופ' שאוה היה בוגר במשפטים, בהצטיינות יתרה, מוסמך במשפטים ובעל תואר דוקטור של אוניברסיטת תל אביב. מאז סיום לימודיו לימד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. תחומי התמחותו הם: דיני משפחה וירושה ומשפט בינלאומי פרטי ובינדתי.
הוא שימש בעבר כעורך כתב העת "עיוני משפט", ומנהל המכון להשתלמות עורכי-דין בישראל.
מאז 1990 שימש יו"ר הוועדה לדיני משפחה מטעם לשכת עורכי הדין בישראל.
פרופ' שאוה זכה לפרסים רבים, ובהם פרס משרד המשפטים ע"ש שר המשפטים פנחס רוזן (1973), פרס צלנטר (1978), פרס לחכמת ישראל (1986) ופרס לשכת עורכי הדין בישראל (1993). הוא פרסם ספרים ולמעלה מ-70 מאמרים משפטיים בארץ ובחו"ל בביטאונים משפטיים שונים. בשנת תשס"א נבחר למרצה המצטיין בפקולטה למשפטים.
בשנתיים האחרונות פרסם את הספרים:
“Selected Topics in Family and Private International law"; 'הדין האישי בישראל' - מהדורה רביעית מורחבת; כמו כן ערך בשנתיים האחרונות את הספרים: 'מנחה ליצחק' (יחד עם נשיא בית המשפט העליון השופט אהרן ברק; קובץ מאמרים לכבודו של השופט יצחק שילה בגבורותיו וקרית המשפט, קובץ מאמרים.
הלוויתו של פרופ' שאוה תצא היום (יום ג', 1.4.04) בשעה 14:00 לבית העלמין ירקון.
