|
השתן עלה לה לראש. ריקי [צילום: עידו לביא, עכבר העיר]
|
|
|
|
|
"יודע אני את השנאה והקנאה אשר בלבכם. אין די גדלות בכם כדי שלא לדעת שנאה וקנאה. תהא בכם די גדלות שלא ליבוש בהן". פרידריך ניטשה, כמה אמר זרתוסטרא
יאאאאא! מה נעשה?? איך נמשיך את המשחק בלי ריקי? כיצד נצפה בפרק בלי זעקות קרב אינדיאניות, בלי הבעות פנים מוגזמות ובלי בכי ונהי אחרי כל שטות? כיצד נמשיך בחיינו לאחר הסתלקותה של האשה שלידה גם ההלוויה של ערפאת נראית כמו טקס נורבגי מאופק? ריקי פון הום. כי ריקי היא קודם כל אמא. אחר כך אמא כפייתית, ובסוף - כן, נו, הבנו נודניקית - אמא. מאז ימי מרקו ו"הלב" לא נתקלנו באמא כזו.
וכמו כל הדחה ראויה, גם בזו יכולה ריקי להאשים רק את עצמה. כי בשנאה ובקנאה שלה, או במקרה שלה - שנאת רחם וקנאת רחם - היא קבעה את גורלה שלה. ריקי לא יכולה לשאת את קיומה של עוד אמא. לפעמים נדמה שעד שהיכרנו את ריקי לא ידענו אמא מהי, ולאף אחד מאיתנו לא הייתה אמא משל עצמו.
לכן היא ניסתה להדיח את ליאורה, מה שגרם לשלוש קוביות דומינו ליפול: זה גם גרם לה להאמין בטפשות לשי, גם העלה לה את השתן לראש עד שיצא מהנחיריים (הנה הנה שוב הדיבור בגוף שלישי: "יש ריקי אסרטיבית. כשריקי מחליטה שליאורה תלך הביתה, ליאורה תלך הביתה"), וגם גרם לטומי ואביגיל להצביע נגדה. זה וריקוד צדיק כתמר שלה עם ליעד והדס. וכדי לעצבן רק נאמר שגם במבחן האמהות היא מפסידה: זה אכן יותר נורא להשאיר לבד בבית ילדה בת שלוש מנער בן 18. אם כי במקרה של ריקי, לא בטוח שנגרם נזק לילדה בשל הריחוק. נהפוך הוא.
אבל מה שאפשר לומר על ריקי, יכול להיאמר גם על ליאורה. שנאת וקנאת הרחם הנגדית שלה גרמו לה להתביית על ריקי ולשכוח ממטרות הרבה יותר מסוכנות מסביבה. שי? טלכו? אפילו טומי, בן הברית, הוא מישהו שמסכן אותה הרבה יותר מאמא ריקי. אבל טומי הוא לא אמא. ובטח לא אמא שאומרת עליה שהיא אמא לא טובה.
הקרב המטריארכלי הזה עושה רק טוב לארבעת הבנים במשחק. הנשים נלחמות והם צופים. טומי ואוהד ממשיכים לקחת חסינויות, ושי וטלכו ממשיכים לרקום מזימות. אבל אל לנו לשים את שני הצמדים האלו יחד. טומי ואוהד, הם חלק מרביעיית טום - יחד עם אביגיל וליאורה - שהכינוי היותר הולם אותם הוא רביעיית תום. בואו נגיד את האמת - בלי שלל השרשראות והצמידים הם היו מקבלים אותה בהפוכה בפרק הזה.
יותר מדי מועמדים חזקים - שי, טומי, אוהד וגם טלכו - מגיעים לישורת האחרונה. האינטרס העליון של כל אחד - גם שלהם עצמם - הוא להדיח את החזקים. המאבק, כך נראה, יהיה כאמור בין טלכו ושי לאוהד וטומי. הדס וליעד כרוכות אחרי טלכו ושי. ובלי קשר לכך, איכשהו, משום מה, נראה שהם ינצחו בהתמודדות הזאת. מה שמשאיר את שי וטלכו במצב הכי טוב במשחק. רק אתמול הם הוכו שוק על ירך וכבר הם שוב על הגל.
פינת הליעד
כיוון שהיא מקור בלתי נדלה של רגעים מענגים, וכיוון שהיא לא ממש קשורה למשחק, מגיעה לליעד פרקש פינה משלה. היא זוכה באות כבוד על ההצבעה ההזויה של הפרק, כשהיא כותבת את שמו של טומי במועצת השבט, הצבעה שנסמכת על העיקרון המנחה הטוב ביותר של ליעד: אקראיות.
והיא זוכה גם בפרס המודעות העצמית בשל המשפט הבא: "אני יש לי כישורי ניהול. אני טובה בניהול. או ניהול בנק או ניהול קניון. מאמי, מתאים לי גם זה וגם זה".
ועוד קטנה אחת: יש רק דבר אחד יותר מפחיד מזיו על האי. זיו מגולח.