עצירות - גורם סיכון לפרקינסון?

כדי לחקור את הנושא לעומק, צוות החוקרים בדק תיעודים רפואיים לאורך 38 שנה של אנשים שהתגוררו במחוז אולמסטד שבמינסוטה. הם השוו היסטוריה של עצירות בקרב 196 גברים ונשים שפיתחו פרקינסון בגיל 71 בממוצע, ל-196 משתתפים שלא פיתחו את המחלה ושימשו כקבוצת ביקורת, בני אותו גיל ומאותו מין.

ל-36% מחולי הפרקינסון הייתה היסטוריה של עצירות בהשוואה ל-20% בלבד מקבוצת הביקורת - שוני משמעותי.

לאחר שנלקחו בחשבון גורמים כמו גיל, עישון, צריכת קפה, שימוש בתרופות נגד עצירות ועצירות במהלך 19 השנים שקדמו לתחילת המחלה, חולי פרקינסון עדיין היו בסבירות גבוהה פי שניים בהשוואה למשתתפים בקבוצת הביקורת לדווח על היסטוריה של עצירות.

הקשר בין עצירות לפרקינסון זוהה הרבה לפני שהמחלה פרצה, ציינו החוקרים, והיה משמעותי גם כשהחוקרים התייחסו לתיעוד לגבי עצירות יותר מ-20 שנה לפני התחלת המחלה.

ממצאי המחקר פורסמו בעיתון Neurology.

הממצאים מרמזים על כך שעצירות היא ביטוי מוקדם לתהליך נוירו-ניווני שבבסיס מחלת הפרקינסון. המחקר תומך גם בראיות המצטברות בספרות המקצועית המלמדות כי למחלת פרקינסון יש תקופה קדם-קלינית ממושכת למדי.

יחד עם זאת, מאחר שלעצירות ישנם גורמים רבים שלא בהכרח קשורים לתפקוד מערכת העצבים, לא מדובר בסמן ספציפי לפרקינסון. בנוסף, החוקרים הדגישו את החשיבות שיש למחקרים נוספים שיאשרו ויתמכו בקשר בין עצירות לפרקינסון. בינתיים, הם מציעים לאנשים הסובלים מעצירות להתמקד בטיפול בתסמינים הקיימים במקום לדאוג לגבי הסיכון למחלת פרקינסון.