בית המשפט המחוזי בירושלים בראשות השופט נעם סולברג פסק (יום ג', 8.12.09) נגד התוכנית "עובדה" ומגישתה אילנה דיין בתיק התביעה שהגיש נגדן סרן ר'.

השופט פסק כי על אילנה דיין וחברת טלעד לשלם 300 אלף שקל פיצויים, וכן 80 אלף שקל הוצאות משפט. עוד נפסק כי על "עובדה" לפרסם בתוכנית את דבר הזיכוי המלא של סרן ר' בבית הדין הצבאי ולהבהיר לצופים כי הכתבה העבירה מסר שגוי.

ר', קצין מכפר דרוזי בצפון, הועמד לדין בעקבות מותה של איימאן אל-האמס, ילדה פלשתינית בת 13. התקרית אירעה ב-5 באוקטובר 2004. מסיבות שלא הובהרו, אל-האמס הלכה באותו יום אל מוצב "גירית". המ"פ וחייליו זיהו דמות חשודה וסברו שמדובר במחבלת, נפתחה אליה אש ולאחר מכן הסתער ר' ברגל לעבר הדמות, וירה בה מטווח קרוב. המ"פ הועמד לדין על עבירות של שימוש בלתי-חוקי בנשק (התביעה טענה ש"וידא הריגה" בילדה) ושיבוש הליכי משפט.

בית המשפט קבע כי המניע לפתיחה באש באותו אירוע היה סכנה שחשו הלוחמים, וכי סרן ר' ירה לעבר הילדה הפגועה שני כדורים, ולא ביצע בה וידוא הריגה באמצעות צרור. את הצרור הוא ירה לכיוון אחר, לדבריו.

"הכתבה היכתה גלים, ממצאיה התקבלו כמוחלטים, מסקנותיה כסופיות", כותב השופט סולברג בפסק הדין. "עד לשידורה היה שיפוט האירוע בזירה הציבורית נתון בספק ובמחלוקת. לאחר ששודרה הוסר הספק. המשפט הציבורי כבר הוכרע, המשך ניהול ההליך בבית הדין הצבאי נראה היה תפל".

השופט הוסיף כי המוניטין של דיין כעיתונאית הגונה ואמינה הקנה לכתבה אמינות רבה ומכאן השפעתו הרבה.

בנוסף לפיצוי הכספי, בהתאם לחוק איסור לשון הרע, הורה סולברג לנתבעות לתקן את הטעוּן תיקון על-פי פסק הדין במסגרת התוכנית 'עובדה', להודיע את דבר זיכויו המלא של התובע במשפטו בבית הדין הצבאי, בכלל זה את עיקרי הכרעת הדין שם, לרבות התייחסות לדרך שבה פעל בעת האֵרוע ולעדויות החיילים נגדו שנמצאו שקר.

"כמו-כן יש להבהיר לצופים כי הכתבה ששודרה בשעתו העבירה מסר שגוי לגבי התובע, באשר לאופן התנהגותו והתנהגות חייליו. במסגרת זו יוסבר לצופים כי תאור המנוחה כילדה תמימה בדרכה לבית הספר היה שגוי; כי המניע לפתיחה באש היה הסכנה שחשו הלוחמים, והירי נעשה כדי לסכּל מִתקפה; כי התובע רץ חשוף לצלפי רפיח בחירוף נפש, ובמהלך האירוע פגע כדור צלף באחד הקצינים; כי המנוחה השליכה תיק בהגיעהּ לשער המוצב, וכי מחמת החשש מתוכנו של התיק הורה התובע לדחפור צבאי לקוברו בחולות רפיח; כי התובע ירה לעבר המנוחה שני כדורים לניטרול האיום ואת הצרור ירה למרחב שממנה והלאה, ולא אל גופתה; כי בהודעתו ברשת הקשר עם סיום האירוע דירבן את החיילים לדריכות ולערנות, ולא הורה לירות בפעוטות; וכי לבסוף התבררה אמיתותם של התחקירים הצבאיים. בנוסף לכך, יינתן לצופים דיווח על תוצאות המשפט הזה, לרבות סכום הכסף שנפסק כפיצוי לטובת התובע", לשון הפסיקה.