|
בניין חדש טומן בחובו ליקויים [צילום אילוסטרציה: עומר שיקלר]
|
|
|
|
|
|
בעל הבית "סחט" את הקבלן
|
שלומי דיאז
|
קבלן מהדרום התלונן שבעל בית סחט ממנו כספים ואיים על חייו כי לא היה מרוצה מבניית הבית * קבלן אחר נסחט על-ידי חשוד שדרש "דמי חסות"
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
ליז שובל תבעה את מיכאל בן-שבת בבית משפט לתביעות קטנות באשדוד בסכום של 17,800 שקל בגין נזקי רטיבות. מכתב התביעה עלה שביום 9.6.06 שכרה שובל מבן-שבת דירה באשדוד לתקופה של שנתיים. לדבריה, כשנה לאחר מכן נוצרו נזקי רטיבות ועובש בחלק מחדרי הדירה וקולטי דוד השמש התקלקלו והיא נאלצה להשתמש בדוד חשמל גם בקיץ.
"כשפניתי לנתבע, הוא הפנה אותי לחברה הקבלנית שבנתה את הבניין, והקבלן טען שהבעיות לא באחריותו, ועלי לאוורר את הדירה ולנקות את העובש באקונומיקה", ציינה שובל. היא הוסיפה כי הקבלן רצה לבצע תיקונים בשעות לא נוחות, ובסופו של דבר לא טופלו הליקויים.
"בשל הרטיבות נהרס ציוד אישי שלי ושל בני משפחתי בשווי כולל של 5,300 שקל, בזבזתי זמן רב, ימי עבודה ודלק לצורך פגישות ופניות מול התובע והקבלן, ולבסוף נאלצתי לעזוב את הדירה עם תום השכירות, מאחר שהנתבע לא התחשב במצבי והעלה את דמי השכירות", טענה. שובל לא הציגה חשבוניות של הרכוש הניזוק וצירפה חוות-דעת מומחה בנוגע לליקויי הבנייה ותמונות של הנזקים לדירה ולרכוש.
הנתבע השיב בכתב ההגנה, שדובר בדירה חדשה ובאחריות הקבלן, ואם היה מביא איש מקצוע באופן פרטי, האחריות הייתה מבוטלת. "התובעת לא אפשרה לנציגי הקבלן לתקן את הליקויים באמתלות שונות, ולבסוף הקבלן הודיע שהוא מסיר את האחריות לדירה".
בן-שבת האשים את שובל בהתפשטות העובש, "ולכן היא אחראית לנזקים שנגרמו לרכושה כתוצאה מכך". לדבריו, לאחר שערך הדירה עלה ושער הדולר ירד, הודיע לשובל כי עם תום תקופת השכירות הוא מתכוון להשכיר את הדירה בסכום קבוע בשקלים, וכך עשה לאחר עזיבתה.
בפסק הדין דחתה השופטת גילת שלו את התביעה, ולפנים משורת הדין לא חייבה את שובל בהוצאות משפט. "התובעת לא הוכיחה את אחריותו של הנתבע לנזקים שנגרמו לה. היא לא טענה בעדותה שהנתבע התעלם מפניותיה, והתרשמתי שהנתבע פעל במהירות הראויה על-מנת לתקן את הליקויים, כמצופה מאדם שרכש דירה חדשה מקבלן, ובעיקר כאשר הדירה מצויה עדיין באחריות. התרשמתי שהנתבע פנה מיידית לקבלן לצורך תיקון הליקויים, אך התובעת סירבה לשתף פעולה באופן מלא עם הקבלן, גם בשל אי הסכמתה לטיפול המוצע וגם בשל רצונה שהתיקון יבוצע בשעות שלאחר שעות עבודתה.
"בכל הכבוד לעבודתה של התובעת, לא ניתן לאחוז את החבל בשני קצותיו. כלומר, היה על התובעת לאפשר לקבלן לתקן את הליקויים גם במחיר של הפסד ימי עבודה, או לאפשר לו לתקן בנוכחות הנתבע, בשעות בהן היא לא מצויה בדירה (מה גם שבכתב התביעה היא דרשה, בין היתר, פיצוי בגין אובדן שעות עבודה). תמוה בעיניי כי התובעת העדיפה לגור בבית מלא עובש, בתנאים לא תנאים, כשכל רכושה נהרס, ולא להפסיד שעות עבודה".