במקום הראשון - הדררה

החברה להגנת הטבע מקיימת זו השנה השלישית תחרות צילומי ציפורים לזכרו של עמית גפן ז"ל, צפר וצלם טבע מחונן שנפטר באפריל 2007. בתחרות השתתפו מאות צלמים, וצוות של טובי צלמי הטבע בארץ בחר את התמונות הזוכות.

במקום הראשון זכה דורון הופמן, עם צילום של דררה. דורון צילם את הדררה בשדות מושב אלישמע שבשרון במרס 2009. הדררה היא מין פולש שמקורו בדרום מזרח אסיה. הדררות הובאו לארץ על-ידי האדם, ומאז שנות ה-50' שוחררו או ברחו אל הטבע במרכז הארץ. מאז, הדררות התפשטו בכל רחבי הארץ, וכיום נפוצות בארץ מדן ועד אילת, כאשר ריכוזן הגדול ביותר הוא בגוש דן ובשרון, שם מתאספות לעתים להקות בנות אלפי פרטים.

למרות היות הדררה עוף יפה וקולני, היא מהווה איום חמור למערכות הטבעיות והחקלאיות בישראל. כמו בכל העולם, גם בארץ הדררות גורמות לנזק לאוכלוסיות של המינים המקומיים, כגון נקר סורי, דוכיפת, שעיר מצוי (מין ינשוף קטן) וירגזי. כמו-כן, גורמות הדררות לנזקים אדירים לגידולים חקלאיים, במיוחד למטעי פקאן, למטעי פרי אחרים ולשדות חמניות.

מינים מזיקים ואדישות ממשלתית

לדברי יואב פרלמן, ממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע ורכז התחרות: "הצילום הזוכה מעלה את המודעות לבעיית המינים הפולשים, המהווים את הגורם השני להיכחדות של בעלי חיים בעולם. מינים אלה גורמים לנזק אדיר למערכות אקולוגיות ברחבי העולם, וגם בישראל כבר ניתן לראות עדויות לפגיעה באוכלוסיות ציפורים כמו דוכיפת ונקר בשל התפשטותן של אוכלוסיות הדררה והמאינה".

למגינת לבו, הוסיף פרלמן, "מדינת ישראל אינה עושה כמעט דבר על-מנת לטפל בתופעה זאת. החקיקה הקיימת למעשה מגנה על המינים הפולשים, ומאפשרת המשך ייבוא של מינים שגורמים נזקים נוראיים למערכות אקולוגיות. כמו-כן מדינת ישראל גם אינה משקיעה בסילוק מינים פולשים ברמה משמעותית, וכתוצאה מכך המינים הפולשים הולכים ומשגשגים, בעוד המינים הארצישראלים הולכים ונעלמים. אנו מקווים כי בשנה הקרובה, שהוכרזה על-ידי האו"ם כשנת המגוון הביולוגי, תתחיל ממשלת ישראל לטפל בבעיה חריפה זו, כך שנוכל ליהנות ממגוון הציפורים המקומיות שלנו עוד שנים רבות".

במקום השני זכה איליה שלמייב, שצילם זוג סבכיים שחורי-ראש באזור השפלה. הסבכי שחור-הראש הוא ציפור שיר קטנה, היציבה בישראל בכל רחבי החבל הים תיכוני, דרומה עד לבאר שבע.

במקום השלישי זכה ניסים לוי שצילם חיוויאי, בשדות קיבוץ גלאון שבדרום שפלת יהודה. החיוויאי מאתר נחשים במעוף איטי או ברפרוף מעל שטחים פתוחים ושדות, וצולל עליהם במהירות. רגליו מכוסות בקשקשים קשיחים המגנים עליו מפני הכשות הנחשים. בצילום זה אף בחרו גולשי Ynet בקטגוריית "חביב הקהל”.

מאז התפתחות המערכת החקלאית בשפלת יהודה בעשורים האחרונים, החיוויאים הפכו להיות חלק חשוב ממערכת ההדברה הביולוגית. לאחר קציר החיטה וחריש השדות, בסוף האביב ובתחילת הקיץ, נקבצים חיוויאים בהמוניהם מאחורי הטרקטורים החורשים את השדות, וצדים את הנחשים ואת המכרסמים שנחשפים בשל החריש.

אזור שפלת יהודה וחבל לכיש הוא כנראה הצפוף בעולם בקינון חיוויאים. עם זאת, סכנות פיתוח כגון הקמת ישובים חדשים והקמת תשתיות חדשות, מאיימים על אוכלוסית החיוויאים ועל המערכת האקולוגית העשירה ביותר הנמצאת באזורים אלה. החיוויאי נודד בסתיו למרכז אפריקה, ושב אלינו בתחילת האביב.