שני לקוחות שנפגעו במעילת הענק בבנק לאומי בשוויץ, עתרו (יום ג', 8.4.03) לבג"צ בבקשה למתן צו על תנאי, לפיו יורה בית המשפט העליון למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל ולשר האוצר, להפעיל סמכויותיהם לשם חקירת אחריות בנק לאומי לישראל למחדלים אשר אירעו בשלוחת הבנק בשוויץ.
העותרות הינן קרנות נאמנות משפחתיות, אשר נוסדו לפני שנים, על-ידי יהודים אשר הפקידו את נכסיהם בבנק לאומי (שוויץ), לטענתם - מתוך תמיכה ואמונה ברעיון הציוני ובמערכת הבנקאות הישראלית. בפרשת המעילה בבנק לאומי נגזלו מהלקוחות במירמה מיליוני דולרים.
העתירה הוגשה בעקבות סירובו של המפקח על הבנקים, למרות סמכויותיו, לחקור ולבדוק את אחריות בנק לאומי לישראל, למעילה בבנק לאומי (שוויץ) - בנק המצוי בשליטתו המוחלטת ובבעלותו של בנק לאומי לישראל.
משמעות החלטתו זו, הם טוענים, הינה מתן פטור גורף לתאגידי בנקאות ישראליים מאחריות לגבי מחדלים בפעילותם הבינלאומית, וזאת בניגוד לחקיקה הבנקאית הישראלית ולהנחיות בנקאות בינלאומיות, אשר המפקח אימץ, זה מכבר, כהנחיות המפקח על הבנקים בישראל.
רשויות החקירה השוויצריות אינן מורשות ואינן יכולות לנהל חקירה של תאגיד בנקאי ישראלי.
העותרים טוענים, כי התוצאות העסקיות של תאגיד בת משוייכות לדוחות הכספיים של תאגיד האם. אי לכך - למעילה בכספי העותרות על-ידי בנק לאומי (שוויץ), ישנה השפעה ישירה וחמורה על כלל משקיעי ולקוחות בנק לאומי לישראל.
יו"ר דירקטוריון בנק לאומי (שוויץ), בשנים הרלבנטיות, היתה גליה מאור, במקביל לתפקידה כמנהלת כללית של קבוצת בנק לאומי לישראל, תאגיד האם הבנקאי.
רקע
פרשת המעילה נחשפה בחודש ינואר 2001. מדובר במעילה בסדר גודל עצום של יותר ממאה מליון דולר ארה"ב, שנמשכה כעשר שנים. המעילה בוצעה בידי מנהל הבנקאות הפרטית בבנק לאומי (שוויץ), ארנסט אימפלד, שריכז בידיו כמחצית מתיקי הלקוחות הפרטיים בבנק. אימפלד עזב את מקום עבודתו הקודם (בבנק אחר בשוויץ) בשל אי סדרים חמורים וגרימת הפסדים כבדים במסחר ספקולטיבי באופציות.
במשך שנות עבודתו של אימפלד בבנק, נודע לבנק לאומי לישראל על אי סדרים שחולל אימפלד, אך לא היה בכך כדי לגרום לבנק או לבנק לאומי לישראל לבחון את פעולות הבנק ומנהליו.
הפעולות הבנקאיות הבלתי מאושרות, אשר ביצע אימפלד, ואשר פגעו קשות בחשבונות לקוחות פרטיים בבנק לאומי (שוויץ), הסבו רווחי עמלות עצומים לבנק לאומי (שוויץ), ולתאגיד האם - בנק לאומי לישראל, בעל המניות העיקרי בבנק.
במהלך חודש ינואר 2001 פתח התובע המחוזי בציריך בחקירה פלילית של פרשת המעילה בבנק לאומי (שוויץ), והחקירה מצויה עדיין בעיצומה.
מנכ"ל בנק לאומי (שוויץ), בשנים הרלבנטיות, היה מאיר גרוס, שלמרות פסילת רשיונו לשמש בנקאי בשוויץ, עקב אחריותו לתקלות ולאי סדרים בבנק, מונה ומשמש כיום מנהל בכיר בבנק לאומי לישראל.
ביום 26.4.02 הגישו שניים מלקוחות הבנק, באמצעות בא כוחם, תלונה מפורטת למפקח על הבנקים. ביום 11.6.02, התקבלה אצל ב"כ העותרות תשובת המפקח על הבנקים, המבהירה כי המפקח לא יוכל להפעיל סמכויותיו בנושא מסיבות פורמליות, וכך גם השיב בספטמבר 2002, למרות שהובהר לו במכתב נוסף, אשר נשלח אליו בסוף יולי 2002, כי הוא מתבקש להפעיל סמכויותיו לאור התעלמותו של בנק לאומי לישראל, כבנק ישראלי, מחובתו הבנקאית והתאגידית, כתאגיד אם בנקאי, שבשליטתו הבלעדית מצוי בנק לאומי שוויץ.
