שירביט נקטה בהליכי הוצל"פ נגד הנכד במקום הסבא

סובלבן אדריס תבע את שירביט חברה לביטוח בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 12,000 שקל לאחר שנקטה נגדו בהליכי הוצאה לפועל על לא עוול בכפו.

מכתב התביעה עלה שניתן פסק דין נגד סבו סובלבן אדריס, שהיה מעורב בתאונת דרכים, ופסק הדין הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה והאזהרה הומצאה לתובע בחודש יולי 2005 במקום לסבו.

התובע מסר העתק מהאזהרה לסבו, ופנה בעניין לנתבעת, אך לא זכה לאוזן קשבת. "נאמר לי שעלי לשלם את החוב הפסוק או לגרום לכך שסבי ישלמו. הנתבעת נקטה בהליכי הוצאה לפועל נגדי וביום 22.11.05 הוצאה נגדי התראה לפני מאסר, ביום 23.12.05 עוקל חשבון הבנק שלי, וביום 5.11.06 עוקל רכבי". התובע הגיש רק ביום 7.1.07 בקשה לביטול פסק דין, שבעקבותיה בוטל פסק הדין, ובחודש יולי 2007 הוסכם שהוא אינו הנתבע.

השופט מוריס בן-עטר, מתח ביקורת נוקבת על חברת הביטוח שירביט וקבע שהתרשלה. לדבריו, היה עליה לבדוק את טענת התובע שאינו הנתבע הנכון ולגלות שמדובר בשם זהה, אך במספר תעודת זהות שונה. "על כן המשך נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגד התובע, לפחות החל מאותו מועד, מקורו ברשלנות הנתבעת באמצעות נציגיה. אולם, יש לבחון אם רשלנות זו מקימה לתובע את הזכות לקבלת הפיצויים הנתבעים על ידו".

בסופו של דבר, החלטת השופט הייתה שיש לפסוק לטובתו של התובע פיצוי בגין עוגמת נפש למרות שלא פעל מיידית לביטול פסק הדין. "נכון שעיקר עגמת הנפש, הנובע מהתמשכות ההליכים בתיק ההוצל"פ, היו נמנעים לו התובע היה נוקט כבר בשנת 2005 (כשהתברר כי ב"כ הנתבעת אינו שועה לטענתו כי אינו הנתבע בת.א. 1196/05 וכי אין מקום להוציא את פסק הדין אל הפועל נגדו) באותם ההליכים המשפטיים לביטול פסק הדין, שבהם נקט אך בתחילת שנת 2007. אולם, אף שיש להביא עניין זה בחשבון, אין בו כדי לפטור את הנתבעת מאחריות לכל עגמת הנפש שנגרמה לתובע, שכן בראש ובראשונה היה באחריות הנתבעת לגלות כי התובע אכן אינו בעל הדין של הנתבעת בת.א. 1196/05 והיה עליה לבטל את כל הליכי ההוצאה לפועל נגדו מבלי לאלצו להיזקק לשירותי עורך דין והליכים משפטיים, ועצם הצורך להיזקק להליכים משפטיים כרוך אף הוא בעגמת נפש בנסיבות המקרה (שבהן התובע כלל אינו שייך לעניין).

"אי לכך, אני מוצא כי יש לפסוק לתובע פיצוי בסך 1,200 שקל בגין עגמת נפש. מאחר שהצדדים היו מיוצגים, ייפסק לתובע גם סכום בגין הוצאות שכ"ט עו"ד בקשר להליך דנן, אך שיעורו יושפע מהעובדה כי עסקינן בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות, שבו, כרגיל, אין מקום לייצוג משפטי, והתרת הייצוג המשפטי מקורה בבקשה של התובע, אף שהוא הוא אשר בחר להגיש את תביעתו לבית משפט זה, ולא לבית משפט השלום. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 1,200 שקל בתוספת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 500 שקל בצירוף מע"מ", דברי השופט.