17,000 עסקות לרכישת דירה נמצאות במאגר המידע החדש, שהוקם אשתקד במשרד השיכון. כך גילה (יום ג', 22.12.09) הממונה על חוק המכר במשרד, יעקב (קובי) בליך. המאגר הוקם בעקבות התיקונים בחוק המכר, שהתקבלו בכנסת לאחר פרשת חפציבה.

על-פי החוק החדש, חייב כל קבלן לדווח למינהלת חוק המכר על כל דירה שמכר, לציין את שם הקונה ופרטים שונים על הדירה, כולל מחיר. המינהל אכן החל לדרוש מקבלנים ידיעות ומסמכים על עסקות שונות שביצעו. רוב מוחלט של הקבלנים מדווחים כחוק.

בליך: "רוב הדיווחים בסדר, אבל נתקלנו גם במקרים הזויים: דירה בדימונה שנמכרה ב-40 מיליון שקל, או דירה שנמכרה ב-1 מיליון שקל, וקיבלה ערבות חוק מכר על-סך 17 מיליון שקל. נראה שאלו טעויות בתום לב של הקבלנים".

בליך גילה עוד כי פקחי המשרד עורכים סקירות ובדיקות באתרי בנייה, כדי לגלות אם הם פועלים על-פי החוק. פה ושם התגלו בעיות טכניות, שלדבריו טופלו ברוח טובה.

החוק החדש גם מתיר למשרד השיכון לקנוס קבלנים בסכומים גדולים: אי-דיווח לממונה - 25,000 שקל; מכירת דירה ללא מסירת מידע בכתב לקונה על זכויותיו - 50,000 שקל; אי-מסירת פנקס שוברים (שבאמצעותו משלם הקונה בעד הדירה) - 200,000 שקל; קבלת יותר מ-7% ממחיר הדירה מהקונה, מבלי לתת ערבות על-פי חוק המכר - 400,000 שקל. קנס גבוה זה הוכנס בחוק בעקבות פרשת חפציבה.

בליך אמר כי התיקונים לחוק המכר, שהתקבלו בכנסת בראשית 2008, כוללים גם שתי הוראות מרכזיות נוספות:

• אסור לקבלן לקבל יותר מ-7% ממחיר הדירה מבלי לתת ערבות לפי החוק. עד לתיקון, היה מותר לקבלן לקבל עד 15% מבלי לתת ערבות.

• ניתן להפעיל את הערבות הבנקאית לא רק כאשר הקבלן נכנס לכינוס או פירוק, אלא גם כאשר "נוצרת מניעה מוחלטת לקבלת הדירה", למשל אם הקבלן נקלע לקשיים, ומאחר חודשים במסירת הדירה. סעיף זה לא עמד עדיין בבדיקה משפטית, ולכן קשה להגדיר את משמעותו המדויקת.