לשכת עו"ד: ביקורת על החלטת השופט - אינה ביזוי

לשכת עורכי הדין גנזה תלונה על ביזוי בית משפט שהגיש מנהל בתי המשפט נגד בכיר בלשכה. מדובר בתלונה נגד יו"ר המועצה הארצית בלשכה, עו"ד עמוס ון אמדן, על-רקע ביקורת שמתח על החלטת בית משפט, אותה כינה "שערורייתית". ועדת האתיקה של מחוז ירושלים קבעה כי מדובר בביקורת חריפה אך לגיטימית, וכי אין בה "דברי בלע" כטענת הנהלת בתי המשפט. הוועדה הוסיפה כי מדבריו של ון-אמדן עולה גם "דאגתו הכנה לגורלה של לשכת עורכי הדין".

מדובר בפרשה שהחלה עם בקשת ון-אמדן מבית המשפט המחוזי בתל אביב להוציא צו שימנע מיו"ר הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, לקיים "הצבעה טלפונית" בקרב חברי הוועד המרכזי. השופט עוזי פוגלמן דחה את הבקשה וקבע כי מדובר ב"ענייניה הפנימיים של הלשכה ואינו רואה מקום להתערבות שיפוטית".

ון-אמדן הגיב במכתב לחברי הוועד המרכזי, בו מתח ביקורת על ההחלטה אותה כינה "שערורייתית". התבטאות זו גררה תלונה על עבירה אתית מצד הנהלת בתי המשפט נגד ון-אמדן. עוזרו של מנהל בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, טען בתלונה שהופנתה ליו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכה, עו"ד דרור ארד-איילון, כי ון-אמדן "ביזה את כבוד בית המשפט". מנגד, ון-אמדן טען כי מדובר למעשה בתלונה "על-רקע פוליטי", ומטרתה "סתימת פיות".

כאמור, ועדת האתיקה במחוז ירושלים, בראשות עו"ד דורון תמיר, החליטה לגנוז את התלונה. בהחלטה נקבע כי אין מדובר בעבירה אתית "הגם שניתן היה להתבטא בלשון פחות חריפה". הוועדה קבעה כי התבטאותו של ון-אמדן "אינה עולה כדי 'כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין' לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עוה"ד... המקרה אינו עומד בניגוד לאיזה כלל מכללי האתיקה".

חברי הוועדה ציינו, כי ההחלטה שהתבטאות עורך דין מהווה עבירה משמעתית "נגזרת ממידת הקרבה או הריחוק של הדברים שבוטאו ביחס לליבת מקצוע עריכת הדין", לפיכך, דבריו של ון-אמדן שנאמרו "בכובעו כיו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין", משמעותם הברורה היא כי "ההקשר אינו משפטי במובן של ליבת המקצוע של עורך הדין כי אם פוליטי (פוליטי לא מפלגתי)".

הוועדה דחתה את הטענה לפיה ון-אמדן עשה "שימוש בלתי ראוי" במעמדו. טענה זו לדבריהם אינה מתחשבת בעובדה כי אין מדובר בהתבטאויות במסגרת ייצוג של תיק בפני שופט, אלא בהתבטאויות שנאמרו במסגרת מעמדו ה"פוליטי-ציבורי" של ון-אמדן.

חברי הוועדה התייחסו גם לסוגיית חופש הביטוי מול "חופש הביזוי", וכתבו כי הסעיף המגן על כבודו של בית המשפט מציב תנאים להפעלתו, כגון "דרישת כוונה לפגוע במוסד השפיטה כדי פגיעה 'קשה רצינית וחמורה' באמון הציבור בו, לצד הגבלתו לעניין ביקורת כנה ואדיבה, וכלה במערכת איזונים שלרוב מעדיפה את חופש הביטוי". אין מקום לדבריהם להגבלת חופש הביטוי "רק על יסוד סעיף מסגרת של 'התנהגות שאינה הולמת'".

בהחלטה לגנוז את התלונה אין כוונה לעודד פגיעה במערכת המשפט, נכתב בהחלטה, אלא "העברה של התבטאויות - לעיתים חריפות כנגד מערכת המשפט - במסננת של עקרונות יסוד של חופש הביטוי וחופש לנהל מאבק פוליטי".