|
השפעה ישירה [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
אל תמהרו להאשים את האימהות: תינוק בוכה ולא רגוע יכול להיות תוצאה של מצב רוחו של האב.
מחקרים קודמים גילו כי דיכאון של האם עשוי להיות קשור לבכי מוגזם או לעווית המעיים אצל התינוק - בעיה שכיחה בתינוקות שרק נולדו - אך לדברי החוקרים, מעט מאוד ידוע על מידת ההשפעה שיש לרגשות ולהתנהגות של האבות.
החוקרים - מהמרכז הרפואי ארסמוס שברוטרדאם - הדגישו כי עד כה, כמעט כל תשומת הלב הייתה נתונה להשפעות הטרום-לידתיות שיש לדיכאון של האם על התפתחות הילד, עובדה שהביאה לפיתוח תוכניות אבחון וטיפול שהתמקדו במצב המנטלי של האימהות בלבד.
המחקר הנוכחי מדגיש את החשיבות של בדיקת הגורמים האבהיים ואת מצב האבות במהלך ההריון גם כן, יחד עם הגורמים מצד האם.
ממצאי המחקר פורסמו ב-Pediatrics.
כדי לבדוק כיצד דיכאון של ההורים קשור לבכי מוגזם של התינוק, אספו החוקרים נתונים על תסמיני דיכאון בקרב הורים ל-4,426 תינוקות בני חודשיים. בכי מוגזם הוגדר כבכי של יותר משלוש שעות ביום ביותר משלושה ימים בשבוע שחלף.
בסך-הכל, רק 2.5% מהתינוקות שלקחו חלק במחקר התאימו לקריטריונים של בכי מוגזם. אך החוקרים גילו סיכון גבוה ב-30% לדיכאון בקרב הורים לתינוקות אלו.
לדברי החוקרים, לא ניתן לייחס את הממצאים לתסמיני דיכאון קיימים של האם, שכבר ידועים כגורמי סיכון לבכי מוגזם של התינוק. ייתכן שהם קשורים לגנטיקה, לאב הסובל מדיכאון או באופן לא ישיר לגורמים כמו חיי הנישואים, לחץ משפחתי או לחץ כלכלי.
למעשה, הסיכוי של אב עם תסמיני דיכאון להיות הורה לתינוק שבכה באופן מוגזם, היה כפול מזה של אב שלא סבל מתסמיני דיכאון. האבות משמעותיים ביותר בקשר זה, הדגישו החוקרים וקראו לטיפול במצבם המנטלי של האבות במהלך ההריון.
המחקר מדגים למעשה בדרך פרדוקסלית את החשיבות שיש לאבות, ואת העובדה שדיכאון של אבות במהלך ההריון הוא גורם סיכון לבכי מוגזם של התינוק בגיל חודשיים. ההשערה היא כי הקשר נובע מההשפעות הדיכאון של האבות על האווירה המשפחתית, על הקשר בין ההורים, על הקשר עם הילד ואולי גם גורם גנטי מעורב בהשפעה.