הנזק הישיר מכלל מקרי ההונאה בארגונים שטופלו על-ידי משרד רואי החשבון ברלב ושות' בשנת 2009, הגיע לסך של כ-360
מיליון ש"ח. כך עולה (יום ד', 30.12.09) מעבודת המחקר "ביקורת חקירתית - הונאות לשנת 2009" שערך המשרד.

בבדיקה הראשונה שערך המשרד לפני 13 שנים, בשנת 1996, עמד היקף ההונאות הכולל על כ-61 מיליון ש"ח, כלומר מדובר על גידול של כמעט פי שישה בפרק זמן זה. לעומת שנת 2008, מדובר בירידה של 31% בהיקף ההונאות, המוסברת במשרד בכף שהשיא הנוכחי בחשיפת ההונאות הגיע עם תחילת המשבר הכלכלי, עוד בשנה שעברה.

הסכום הכולל אינו אומד בתוכו את הנזקים שנגרמו למשק כתוצאה ממקרי הונאות ענק שטופל במשרד, שהיקפם נאמד בכ-1.1 מיליארד ש"ח. יש לציין כמו-כן, כי סקירה זו מתבססת רק על מקרים שטופלו במשרד ברלב ושות', או הובאו לידיעתו, במהלך שנת 2009, והוא אינו מתיימר להקיף כל מעשי ההונאה שבוצעו בישראל ואף לא את כלל מעשי ההונאה שנחשפו במשק הישראלי. יחד עם זאת, לדעת מחברי הסקירה, היא מצביעה על המגמות והמאפיינים של המקרים בישראל, וכן על אלו הקשורים לגורמים ישראלים בחוץ לארץ.

מרבית מקרי ההונאה שנבדקו במשרד הם כאלו שהנזק בהם נע בין מיליון ל-10 מיליון ש"ח (42%).

ירידה במקרי ההונאה בגופים מוניציפאליים ובחברות פרטיות

בשנת 2009 ניתן לראות כי 7% מכלל המקרים בהם טיפל המשרד התרחשו בגופים מוניציפאליים, לעומת 11% אשתקד. חשיפת הגופים הממשלתיים והמוניציפאליים לתחום הביקורת החקירתית, חיזוק יחידות הפיקוח והבקרה והקצאת משאבים לצורך טיפול ומניעה בהונאות ומעילות, הביאו לירידה נוספת במקרי הונאה חדשים בקרב גופים אלו. לדברי המשרד, מדובר במגמה אשר החלה בשנת 2005 וממשיכה גם בשנים אלה.

עוד עולה מנתוני הסקירה, כי קיימת ירידה בשיעור מקרי ההונאות שהתרחשו בחברות פרטיות, ואילו הסתכמו ב-31% בשנת 2009 לעומת 40% בשנת 2008. לדבריהם כאמור, בשנת 2009 ניתן לראות קיטון בהיקף הנזק כתוצאה ממעילות ענק, היות שרובן התבטאו עם תחילת המשבר.

"ההתפתחות הכלכלית, המצב הכלכלי והתחרות בעולם יביאו, למרות הרגולציה והמודעות, להתפתחות הן במורכבות ההונאות והן בהיקפן. הגילוי יעשה משנה לשנה קשה יותר ולכן,
לדעתנו, נראה גידול בדרישה לחקירות", צוין בסקירה.

הסקירה מזהירה מתופעה מדאיגה נוספת: ניתן לזהות עלייה משמעותית בחלקם של בעלי הארגון בביצוע מעשי הונאות. לעומת זאת, ניתן לזהות ירידה משמעותית בשיעור מעשי המעילה שבוצעו על-ידי גורמים חיצוניים. ירידה זו מיוחסת לשיפור במערכי הביקורת הפנימית בארגון ובמודעות לחשיבותה.

נפגעי ההונאות מהססים יותר כיצד לפעול

גם בפעולות הננקטות על-ידי נפגעי ההונאות ניתן לראות שינוי מגמה ב-2009: קיימת ירידה חדה בשיעור המקרים בהם גובשה החלטה ביחס לצעדים שינקטו בעקבות גילוי ההונאה ( 31% בשנת 2009 , לעומת 37% בשנת 2008). כמו-כן, קיימת עליה חדה בשיעור המקרים בהם טרם גובשה החלטה ביחס לנקיטת הליכים כנגד מבצעי ההונאה, בין אם מדובר על הגשת תביעה אזרחית או פנייה לבוררות, ובין אם פתיחה בהליכי כינוס ופשיטת רגל (63% בשנת 2009, לעומת 56% בשנת 2008).

בנושא אופן גילוי מעשי ההונאות, כתוצאה מבדיקה יזומה, קיימת ירידה בשיעור המקרים בהם התגלתה ההונאה, שמקורה בחשדות שהעלו גורמים פנימיים בארגון (53% בשנת 2009, לעומת 63% בשנת 2008) ועלייה בשיעור המקרים בהם התגלתה ההונאה, שמקורה בחשדות שהעלו גורמים חיצוניים לארגון (37% בשנת 2009, לעומת 17% בשנת 2008).

בשיעור מקרי ההונאות שהתגלו בדיעבד נמשכת גם כן המגמה של ירידה ( 10% בשנת 2009, לעומת 18% בשנת 2008).

"ניתן לדמות המשבר הכלכלי לימת הכנרת. כתוצאה מהבצורת וירידת מפלס המים, נחשפים בקרקעית הימה ממצאים היסטוריים. כך גם במשבר הכלכלי - ירידת הפעילות העסקית ומצוקת האשראי חושפים אירועים חריגים", מסכמת הסקירה.