בוקר אמריקני בבית הפנקייק המקורי

התאריך שנראה כמו מספר בינארי, 010110, סימל את יומו הראשון של העשור החדש, אבל לזוגתי ולי היה קשה להתרגש. ההאנג-אובר מהלילה הקודם סירב להתפוגג, והוכיח לשנינו שלא את הכל אפשר להשאיר בשנה שעברה. מבחינתנו היום הראשון של השנה החדשה החל רק לקראת הצהריים, אבל זו אף פעם לא סיבה לדלג על ארוחת הבוקר.

אז במתחם החדש ליד ביתן אהרון נפתח הסניף השלישי של 'בית הפנקייק המקורי' - קפיצה קטנה לנתנייתים, או עצירה קלה לכל מי שעובר בכביש החוף בדרך לאנשהוא. הסניף הזה ממשיך את קו הדיינר האמריקני של שני קודמיו, וזה בדיוק מה שהיינו צריכים. כיוון שאנחנו אוהבים לחגוג את בוא השנה החדשה כמו אמריקנים, החלטנו שגם ארוחת בוקר בסגנון סיינפלד למחרת תהיה הולמת.

יצאנו זוגתי ואני מביתנו הקט שבפרברים, והחננו את האוטו הגדול שלנו בחנייה ממול המסעדה. כבר בכניסה הכה בנו הרושם שזה מקום שלא הולך לישון - עיצוב בצהוב עז, אורות בוהקים תמיד ותאים תאים של ספות עור ערוכים בשורה.

התפריט של בית הפנקייק המקורי הינו מקורי ביותר וכן, יש בו הרבה סוגי פנקייק. מי שיעצור פה באמצע הלילה לא יישאר רעב, גם אם במקרה לא יתחשק לו מקינוח הדגל. זאת כיוון שהתפריט מציע גם טוסטים, סלטים, ניגובים, על האש ושאר חברים. זוגתי ואני נדרשנו רק לעיון קצר בתפריט הארוך, ומבלי להתבלבל הזמנו ארוחת בוקר אמריקנית (43 שקל). אבל אנחנו עדיין ישראלים, לא? אז הזמנו מייד אחריה גם ארוחת בוקר ישראלית (43 שקל).

מלצרית שתחייך בכל שעה שנבוא ערכה לנו את השולחן והגישה לנו את כוסות המיץ הכלולות בארוחת הבוקר. לאחר עוד המתנה קלה הגיחה לעברנו מה שנדמה כמו צלחת מעופפת מאזור 51, אך התברר שזו הייתה פלטה גדולה ועליה ארוחת הבוקר הישראלית שלנו. חומרים טריים והכנה ראויה הפכו את החביתה, הגבינות והסלטים לארוחת בוקר תקנית וטעימה.

לעומתה, האמריקנית (הארוחה, לא המלצרית לצערי) הגיעה עם שני פנקייקים עגולים ושתי ביצי עין עגולות. הנדסת אנוש מעולה יצרה אותם באותו קוטר, ולנו נשאר רק להרכיב אותם אחד על השני, ולהתענג. ארוחת הבוקר הראשונה שלנו בעשור זה תיזכר כנראה בזכות השילוב הלא שגרתי בין המרקם הספוגי והמתקתק ובין ביצת העין הניגרת מלמעלה. מומלץ בחום.

ליד הקפה הכלול בארוחת הבוקר התחשק לנו קינוח, אבל שיהיה קינוח מקורי. אז בחרנו פנקייק. המעריצה המושבעת של פירות יער הזמינה אותם בטבעיות כתוספת מעל הפנקייק שלה (30 שקל), ואילו אני ביקשתי את הפנקייק שלי ללא תוספת (בלשון התפריט 'פנקייק מקורי', 24 שקל).

במבט ראשון זוגתי לא הבינה מדוע הזמנתי פנקייק 'עירום', וגם למה התעקשתי לשמור את החמאה מארוחת הבוקר. רק לאחר שהנחתי עליו את קוביית החמאה, ונסכתי על ראשו סירופ מייפל, תוכניתי נחשפה - פשוט רציתי פנקייק מקורי וטעים, כמו שאוכלים האמריקנים.