מלבד 93 האיומים ישנם בדוח גם איומים ממשלתיים מערכתיים, שלהם עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת על השטחים הפתוחים בישראל, בהם הרפורמה בקרקעות, הרפורמה בחוק התכנון והבנייה והרפורמה במקרקעי ישראל.

לאיומים אלה השלכות קשות על איכות, כמות והיקף השטחים הפתוחים. ישנו קשר הדוק בין שמירת השטחים הפתוחים לשימור המגוון הביולוגי שישראל התברכה בו ולנופי הארץ המשקפים את דמות הארץ הייחודית של מדינת ישראל. פגיעה בערכים אלה היא פעמים רבות הרסנית ובלתי הפיכה.

ראש אגף שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, ניר פפאי: "הדוח מלמד שלצד איומים שירדו והצלחות שהושגו, נוספו רבים אחרים, וזה מעיד על הלחץ ההולך וגובר על השטחים הפתוחים כתוצאה מיוזמות פיתוח נקודתיות ברובן, שבמרבית המקרים מנוגדות למדיניות התכנון הארצית. לצד האיומים הנקודתיים אנו עדים גם לאיומים מערכתיים להן צפויות השלכות מרחיקות לכת על היכולת להשפיע על המדיניות התכנונית בארץ. שנת 2010 הוכרזה על-ידי האו"ם כשנת המגוון הביולוגי (BIODIVERSITY) , המוגדר כאשר האיום המרכזי על המגוון הביולוגי הוא הרס השטחים הפתוחים והמערכות האקולוגיות. לצערנו, נושא זה לא זוכה לתשומת הלב הראויה בישראל ואנו רואים בכך מטרה מרכזית בפעילות החברה להגנת הטבע בשנים הקרובות".

כותב ועורך הדוח, המתכנן הסביבתי של החברה להגנת הטבע, איתמר בן דוד: "בשנה המוקדשת לנושא המגוון הביולוגי, אנחנו קוראים לגורמי התכנון, משרדי הממשלה, רשויות מקומיות ולמגזר העסקי בישראל לשתף פעולה ולהצטרף למאמץ העולמי בשמירה על הנופים הייחודיים שלנו ובתי הגידול הנדירים בישראל, שהם הבסיס לכל שמירת הטבע בארץ. לצערנו, הדוח מצביע על מגמות של פיתוח בזבזני במשאב הקרקע, ללא כל התחשבות בטבע, אולם לשמחתנו, ישנו ציבור רחב, המעורב בעשרות מאבקים סביבתיים, ורואה במעורבות זו חלק מהמאבק על דמותה של הארץ. החברה להגנת הטבע תמשיך לפעול במוסדות התכנון למען צמיחת הערים והתחדשותן ושמירת השטחים הפתוחים והמרחב הכפרי כחלק ממדיניות פיתוח בר קיימא. רק כך ישראל תהיה מקום שנעים וטוב לחיות בו, גם לאדם וגם לטבע ולבעלי החיים שבו".