יתומי האיטי מגיעים לארצות הברית

עשרות יתומים מהאיטי פונו מבירת האיטי ההרוסה ונחתו בפיטסבורג הקרירה הבוקר (ד', 20.1.10) לקבלת פנים חמה.

מושל פנסילבניה, אד רנדל, ליווה את המטוס לפורט-או-פרינס ביום שני, והיום חזר ועימו 53 יתומים. רוב הילדים מתחת לגיל 4 ורבים מהם נישאו על ידיהם של העובדים. אחרים ירדו בכוחות עצמם מהמטוס ונופפו לאנשים שהיו במקום. הזאטוטים נלקחו לבית החולים לילדים של פיטסבורג, שם 53 מיטות המתינו להם, כל אחת עם דובי עליה.

רנדל סיפר לכתבים שהגיעו למקום כי מבין 53 הילדים, 47 כבר עם חוזי אימוץ ושישה ילדים אחרים בתהליך של אימוץ.

היתומים הורשו להיכנס למדינה תחת תוכנית חירום הומניטרית עליה הודיע הפנטגון ביום שני. החוקים מאפשרים לילדים יתומים מהאיטי להיכנס לארצות הברית באופן זמני על בסיס בדיקת כל מקרה לגופו. ההחלטה חלה על ילדים שאושרו מבחינה חוקית כיתומים המתאימים לאימוץ בין-מדיני על-ידי ממשלת האיטי ואומצו על-ידי אזרחי ארצות הברית.

"למרות שנשארנו ממוקדים באיחוד המשפחות בהאיטי, האישור לשימוש בתוכנית ההומניטרית ליתומים המתאימים לאימוץ בארצות הברית יאפשר להם לקבל את הטיפול שהם זקוקים לו פה", אמר רנדל.

הרכבת האווירית שהביאה איתה את היתומים הגיעה גם בזכות ג'יימי מק'מטרי, בת 30, ואחותה אלי, בת 22, שעברו להאיטי לטפל בילדים בבית יתומים בפורט-או-פרינס לפני ארבע שנים. לאחר רעידת האדמה, הן החלו בקמפיין, דרך טוויטר ופייסבוק, כדי לעזור לילדים.

"כשרעידת האדמה החלה, אחותי ואני הרגשנו לגמרי אבודות", סיפרה אלי מק'מטרי במסיבת עיתונאים שהתקיימה בפיטסבורג. היא הוסיפה ואמרה "ידענו שעלינו לפעול". לדבריה, הילדים בסדר. "הם יודעים שהם באים הביתה והולכים להורים המאמצים שלהם", אמרה.

רבים מהילדים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בהאיטי מתחילים להגיע לבתי חולים באזור מיאמי כדי לקבל טיפול בפציעות הרבות שספגו כתוצאה מרעידת האדמה. המשימה היא גם מאמץ להביא אלפי ילדים מהאיטי שאיבדו את הוריהם ברעידת האדמה לבתים בארצות הברית או לקרובי משפחה המתגוררים במיאמי או במקום אחר בארצות הברית.

לצורך המבצע, עדיין יהיה צורך באישור מממשלת ארצות הברית כדי לאפשר מתן מעמד זמני לילדים במדינה. תחת הסטטוס הקיים כיום, אזרחי האיטי שכבר היו בארצות הברית לפני רעידת האדמה, יוכלו להישאר.

ולא רק היתומים עוזבים את האיטי. מתרחשת יציאה המונית של אנשי האיטי נואשים הנמלטים מההריסות ומהסבל שפקד את ארצם. בתחנה המרכזית של האוטובוסים בעיר, מצטופפים אנשים המנסים לשלם את דמי הנסיעה הגבוהים אל מחוץ לעיר או למדינה השכנה - הרפובליקה הדומיניקנית. הרכוש היחיד שהשאירו יכול להיכנס כולו למזוודה.