האקדמיה ללשון מתגוננת: לא נפסול צורות נכונות

באקדמיה ללשון העברית מבהירים כי למעט במקרים חריגים, היא ממעטת לקבוע קביעות חדשות. הסבירה זאת רונית גדיש, המזכירה האקדמית של האקדמיה. בכינוס שנערך השבוע (יום ג', 26.1.10) במכללת ליפשיץ בירושלים, נקבה גדיש במילה קִוֵּיתִי כמילה תקינה, ועוררה תכונה בקרב כ-400 עורכי לשון, מתרגמים ואוהבי הלשון, שהצורה נשמעה להם צורמת. לדברי המזכירה האקדמית, אין סיבה שהאקדמיה תבוא ותפסול צורות שהן נכונות ומופיעות במקורות.

באתר האקדמיה הובאו ההסברים להחלטה, שבגינה מילים כמו חִכִּיתִי וחִכֵּיתִי יכולות לדור בכפיפה אחת מבלי שאחת מהן תיחשב שגויה.

מדוע, אם כן, לא פסלה האקדמיה את הצורות חִכֵּיתִי, גִּלֵּיתִי, הצורמות כל כך לאוזנינו? ההסבר לכך מופיע באתר האקדמיה. במקרא יש כ-75 צורות פועל בבניין פיעל בגוף ראשון (יחיד) מגזרת ל"י (או ל"ה בפי העם). מתוכן כשליש (!) בצירי, ובהן גִּלֵּיתִי, צִוֵּיתִי, עִנֵּיתִי, כִּלֵּיתִי, פִּתֵּיתִי, כִּסֵּיתִי, נִקֵּיתִי, קִוֵּיתִי. ויוזכר הפסוק המפורסם: "מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים" [ישעיהו ה', ד']. כמובן גם הצורות בחיריק - כגון גִּלִּיתִי, צִוִּיתִי, כִּסִּיתִי, קִוִּיתִי - מתועדות.

גם בבניינים אחרים (אך לא בבניין קל) אנו מוצאים צורות בצירי לצד צורות בחיריק, לעתים באותו הפועל אך בגוף שונה, כגון הִגלֵיתִי לצד הִגלִיתָ, הִרְבֵּיתִי לצד הִרְבִּיתָ, הִשְׁקִיתָ לצד הִשְׁקֵיתִי. בעקבות הממצא במקרא החליטה האקדמיה לקיים בגופים הראשון והשני את שתי האפשרויות בכל הבניינים, חוץ מבניין קל שבו יש חיריק תמיד.

בקרב דוברי העברית בני ימינו נראה שיש העדפה דווקא לצורות בצירי בבניינים הפעיל, התפעל, נפעל, פועל והופעל: הִשְׁקֵיתִי, הִתְפַּתֵּינוּ, נרְאֵיתָ, צֻוֵּיתִי, הָגְלֵיתֶם. במה שונה בניין פיעל? ההרגשה שהמילה חִכֵּיתִי שייכת ל"שפת הרחוב" אינה נובעת מכך שהצורה אינה נכונה, אלא ככל הנראה מכך שאלו המשתמשים בה אינם שייכים לשכבה ה"נכונה". אבל אין בצורות הללו כל פסול - ודאי שלא מבחינת תיעודן במקרא, וגם לא מבחינת הדקדוק (ואין זה המקום להסביר כיצד התגלגלו לכאן הצירי והחיריק). אין אפוא שום סיבה שהאקדמיה תפסול אותן.