שר הרווחה והשירותים החברתיים,
יצחק הרצוג, אמר (א', 31.1.10) כי ישראל הופכת לחברה אלימה יותר, שנחצים בה גבולות יום יום וכי הממשלה מזדעזעת מתופעות קשות אך אינה מוכנה לטפל בהן למעשה.
"כדאי שנודה על האמת בלי לטייח - ישראל הופכת לחברה אלימה יותר, שנחצים בה גבולות יום יום", אמר בכינוס הפתיחה של כנס הרצליה. "הבעיה שלנו כמדינה וכחברה היא שאנחנו אוהבים לדבר על עוני אך לא בדיוק אוהבים עניים. הממשלה מתנהגת לעיתים בכפל לשון ובאמביוולנטיות בכל מה שקשור לרווחתם של אזרחי ישראל. היא מזדעזעת כל פעם מחדש מתופעות קשות אך לא מוכנה ללכת לצעדים אמיצים באיתור משאבים ומתן כלים להתמודדות עימן. היא אומנם מעלה קצבאות, אך במקביל מעלה את מחירי המים ומוצרי היסוד, למשל עולים מחירי המים, המוצר הבסיסי ביותר של בן אנוש לכדי מחייתו, ב-25%", ציין.
השר הרצוג הוסיף כי כבר מספר חודשים הוא מתריע שיש פה עיוות, ושיש צורך לפצות בעלי הכנסות הנמוכות על עליית מחירי המים או להוריד את התעריף הבסיסי של המים. "אין קול ואין עונה ואין התייחסות ציבורית ראויה", אמר.
לדבריו, גם ההשקעות במגזר הערבי והמגזר החרדי ובמיוחד בתעסוקת נשים, מסתבכות ב"משפטיזציה מגבילה ומסורבלת", כלשונו, ומתנהלות בכבדות למרות השינויים המשמעותיים בקבוצות אלה והפוטנציאל העצום שטמון בהם לכלכלת ישראל.
"ממשלות ישראל מדברות גבוהה גבוהה על הצורך להגדיל ההכנסה הפנויה של נשים חד-הוריות הקורעות תחת הנטל ונמצאות במלכודת הבטחת ההכנסה, אך לא מוכנות להעלות את תקרת ההכנסה המותרת שתמנע מהן שלילת קצבתן תוך כדי שיפור בפרנסתן", אמר.
השר הרצוג הדגיש כי חוסן לאומי אמור להיבחן גם בפרמטרים של ביטחון סוציאלי.
"לא ייתכן שחוסן לאומי ייבחן אך ורק בפרמטרים של ביטחון חוץ וכלכלה. ביטחון לאומי כולל בתוכו גם את הביטחון החברתי - סוציאלי. ישראל עומדת מול סכנה ברורה ומיידית של הגברת הניכור והאלימות בתוכה, ומול סכנה חמורה של גידול בסימפטומים של תלישות וחוסר יציבות אצל בודדים, בתחושת שחיקה של הלכידות החברתית הפנימית עד כדי פגיעה בכושר עמידתה של המדינה למול אתגרים קשים מבית ומחוץ", הדגיש.
