"אמרתי לך שאני אוהב אותך פעם?" (סער לאיילה. סתם, ארז לאח הגדול) זה שבוע שלישי ש"
האח הגדול" נראית כמו בית קברות ביום שאין בו הרבה תנועה. סער ואיילה קצת רבים, ארז קצת מצחיק, אלין קצת בוכה. הסיבה לשיממון הזה מתחילה להתברר כשמתגלה ההתלהבות שבה מקבלים הדיירים, מצידם, את המשימות המעפנות המוטלות עליהם. ללבוש פיג'מות עם תמונות שלהם! וואו! אדיר! מדהים! חמש דקות של התלהבות, שבכולן בחר האח הגדול להטריח את העיניים שלנו. או לחלופין - משימת אקסטרים: רכיבה על קורקינט. יואו! זה לא אמיתי! אין דברים כאלה! קורקינט!!
"איך, צחקת הרבה בהתרסקות שלי?" (פותנה, ביד מגובסת וטון ממורמר, לאח הגדול) הבעיה היא שהם סגורים יותר מדי זמן שם. לא, לא הדיירים. אנשי ההפקה. כבר כמעט שלושה חודשים שהחיים שלהם מתנהלים סביב חבורת הטיפוסים המפוקפקים יותר ופחות שמשתגעים לאיטם בבית. לא פלא שהם מאבדים את קנה המידה למה מוצלח ומה לא עובד, מה גורם לנו לאהוב את הדמויות יותר ומה גורם לנו לשנוא את ההפקה עוד. אם שמונה אנשים כל-כך מתרגשים מפיג'מה וקורקינט, אומרים לעצמם שם באח הגדול, הרי שמדובר ככל הנראה בהמצאות המאה. מה, לא?
"אני הוזה??" (אלירז מגלה שאיילה רוחצת כלים) זהו, שלא. אחרי חודשיים וחצי בבית, בלי טיפת טלוויזיה או עמוד אחד מתוך ספר (לא כולל ספר יהושע, כמובן), הדיירים בבית יתרגשו עד דמעות גם אם האח הגדול יגיד להם "להת'" במקום "להתראות", אם ישתלו להם צמח חדש בגינה, או, לצורך העניין, אם איילה תרחץ כלים. אנחנו, לעומת זאת, שיש לנו לא מעט ערוצי טלוויזיה ואפילו שניים-שלושה ספרים בספריה, שלא לדבר על מנוי לסינמטק, כרטיס לאוואטר או עולם פנימי עשיר, יכולים להשתעשע גם בדרכים יותר מוצלחות מצפייה בדמויות מתחלפות מייבבות בחדר הכביסה, או נפצעות בעקבות שימוש לקוי בקורקינט.
"אינני רואה את עצמי כפרח שפורח" (ארז, מנסה לומר משהו) ההצעה שלי, כיוון שמדובר בביקורת בונה אחרי הכל, היא לסגור את המעגל. לשחרר את אנשי הצוות, לשלם להם פיצויים בגין עוגמת נפש, בזבוז זמן ארוך מנשוא והשחתת תאי מוח נחוצים, ולשלח אותם לבתיהם. תידרש תקופת שיקום, אבל הם יעברו אותה. בינתיים בבית, הדיירים והדיירות יצפו בעצמם לייב, במעגל סגור, מתועדים מעשרות זוויות, חלקן לא בצד הטוב שלהם. גם ככה הם עסוקים רק בעצמם ובאופן שבו אף אחד לא מבין אותם, וראיתם איך הם התפעלו מהתמונות שלהם על פיג'מות - תחשבו מה תעשה להם צפייה בתוכנית שלמה ואינסופית על עצמם. מי יודע, אולי סוף-סוף, בלעדינו, יתעורר סיפור אהבה אמיתי בבית. סער ואיילה יקיימו יחסים, ייפרדו, יכעסו, ידיחו זה את זה, יראיינו זה את זה, יפיקו קמפיין זוגי, ואז ייעלמו בתהומות השכחה הציבורית. אתם יודעים כמה פעמים נספיק לראות אוואטר בזמן הזה?
