לגזר-דין שכזה לא יועיל אף לחש או קמיע. רמי שקלים, המציג עצמו מזה כשלושים שנה כמומחה בתורת הקבלה, נדון ל-5 שנות מאסר בפועל, ו-18 חודשים על-תנאי למשך 3 שנים. כמו-כן נגזר עליו קנס בסך 500,000 שקלים או 18 חודשי מאסר תמורתו.

שקלים, שמאמצע שנות ה-80', מציג את עצמו כמי שעוסק במתן ייעוץ בתחום הקבלה והנומרולוגיה, במתן ברכות, במכירת קמעות ומזוזות, במתן הרצאות ובמכירת ספרים שכתב. הורשע, לפני כשלושה חודשים, בהשמטת הכנסות, מעיסוקו זה בשנים 2001-1995, בסכום כולל (קרן) של 2.24 מיליון שקלים. כבר בשנת 1991, הורשע שקלים, בהעלמת הכנסות בשנים 1989-1986, מאותו עיסוק, בסכום כולל של 196,812 שקלים. הוא נדון אז, בין היתר, ל-5 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

בגזר הדין שניתן בבית משפט השלום ברחובות, התייחס השופט ירון לוי לנוכלות בה פעל שקלים במהלך השנים:

• "הנאשם ניצל את פרסומו כמומחה בתורת הקבלה, ובין היתר, את השתתפותו בתוכניות רדיו וטלוויזיה, תוך הצגת עצמו כרב - למרות שמעולם לא הוסמך לרבנות - ושימוש בתואר ד"ר - למרות שהאוניברסיטה בחו"ל, שבה קיבל את התואר דוקטור, אינה מוכרת, אף לדבריו, על-ידי המועצה להשכלה גבוהה - ומזרם הפונים אליו דרש תשלום עבור הייעוץ שנתן והנפיק קבלות, לפיהן, כביכול, אין המדובר בתשלום עבור השירות אלא בתרומה שניתנה לעמותה, באופן שכביכול הוא אינו חייב בתשלום מס, והפונים זכאים, כביכול, להכרה בתרומה כהוצאה.

שקלים ביקש ממספר אנשים תמימים, שנתנו בו אמון, להצטרף כחברים ל"עמותת שערי רחמים לישראל", כדי ליצור מצג כוזב בפני רשויות המס, לפיו ההכנסות מהעסק הן תרומה לעמותה, לצורך קידום מטרותיה, בעוד שבפועל ההכנסות שהועלמו שימשו אותו לצרכיו האישיים. ובלשון השופט:

• "בניגוד למצג הכוזב שיצר הנאשם בפני רשויות המס, לפיו העמותה מתנהלת כביכול כדין, על-ידי חבריה, שכביכול מילאו תפקידים שונים בעמותה, איש מחברי העמותה, מלבד הנאשם, לא נשא בתפקיד כלשהו בעמותה; לא ביצע בה פעילות כלשהי; לא חתם על מסמך כלשהו של העמותה (מלבד מסמך הנחזה להיות מסמך הצטרפות לעמותה); לא אישר לנאשם, או לאחר, לחתום בשמו על מסמכי העמותה; לא היה מודע על פעילויות העמותה ובמיוחד על הכנסותיה, והנאשם שלט לבדו בכל ענייני העמותה. על יסוד האמור, נקבע כי העמותה הייתה 'עמותת קש', ששימשה מסגרת ריקה מתוכן, לצורך העלמת הכנסותיו האישיות של הנאשם".

בין היתר הורשע בזיוף פרוטוקולים וחתימות והגיש את המסמכים והדוחות המזויפים לרשויות המס ולרשם העמותות.

לאחר שהחלה חקירת מס הכנסה בעניינו, פתח, בשנת 2000 חשבון בנק נוסף, עליו לא דיווח לרשויות או ליועץ המס שלו, בכוונה להתחמק מתשלום מס. לצורך העלמת החשבון הסמוי, והכספים שהופקדו בו, מעיני רשויות המס, הצהיר בכזב, כי ל"עמותה" קיים חשבון בנק אחד בלבד.

רק בחשבון הסמוי הפקיד במשך שלוש שנים, שיקים בסכום כולל של 1.13 מיליון שקלים. להגנתו טען שפעל כדין, ולכל הכנסה הוציא קבלה כנדרש, אך במהלך חיפוש שנערך בביתו, נמצאו 35 פנקסי קבלות של העמותה (שבכל אחד מהם 50 קבלות, דהיינו כ-1,700 קבלות) לשנת 2000, בסכום כולל של 967,935 שקלים.
גם לאחר שנחשפו מעשיו, לא בחל בדרך ההונאה והמרמה, שאימץ לעצמו. ובלשון השופט לוי:

• "בקור רוח, מתוך תכנון מלא ומתוך מטרה 'לצמצם' היקף חטאיו שנחשפו, וליצור רושם לפיו, כביכול, דווח כדין על הכנסותיו לשנת 2000, בסך כמיליון ש"ח, שהועלמו מהדוח המקורי לשנת 2000, הוסיף הנאשם, למספרי ההשוואה, בדוח שנת 2001, את סכום הקבלות שהועלם. על-מנת להימנע ממצב שבו מספרי ההשוואה לשנת 2000, יראו רווח גדול, השלים הנאשם את מצג השווא השקרי והוסיף לצד ההוצאות, 'תרומות' כביכול, בסכום דומה (973,809 ש"ח), שלא נמצאה אינדיקציה ראייתית כלשהי לקיומן במציאות".

מחמת הספק, ובהסכמת התביעה, זוכה רמי שקלים מהעבירה של השמטת הכנסה לפי סעיף 220(1) לפקודה, ביחס לשנת 2001.

בית המשפט מצא לנכון שלא לדון את שקלים לקולא, מתשע סיבות:

• הימשכות העבירות על פני תקופה ארוכה, בדפוס פעולה שיטתי המאמץ דרך חיים עבריינית תוך גילוי תעוזה בהפעלת דרכי תחבולה ומרמה ובהגדלת החלק היחסי של ההכנסות המועלמות, מתוך כלל הכנסותיו. העבירות לא הופסקו כתוצאה מחרטה אלא כתוצאה מחקירה.

• התחכום במעשי המרמה והתחבולה בו נקט.

• חומרת העבירות - 39 במספר שעונשן המירבי המצטבר עומד על 138 שנות מאסר.

• גובה סכומי ההעלמה - עומד נומינלית על סך 2,244,783.69 שקלים, ולפי חישובי התביעה ערכו עומד כיום (קרן + ריבית) על סך כ-4.2 מיליון שקלים (נטו!).

• עבר פלילי עשיר בעבירות דומות - במשך כ-8 שנים, מתוך 14 שנות עיסוק בתחום, העלים הכנסות.

• הרשעתו אף בעבירות לפי חוק העונשין - אין מדובר בתיק רגיל משום שהורשע אף בעבירות חמורות של זיוף ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

• אי הסרת המחדלים - למרות חלוף הזמן, שקלים אפילו לא החל בהסרת המחדלים, שהגיעו לסכום של כ-4.2 מיליון שקלים, למרות היותו איש אמיד. אף לא החל בתשלום בסך 6.8 מיליון ש"ח, שהטיל עליו בית המשפט המחוזי בירושלים ב-30 ביוני 2009, במסגרת ההליך האזרחי, שהתנהל בינו לבין רשויות המס [ב-3.2.10 דחה בית המשפט העליון את בקשת רמי שקלים לעיכוב ביצוע מלוא הסכום שנפסק, בין היתר, בשל כך שלאחר מתן פסק הדין, החל "להבריח נכסים" (ע"א 8082/09)]. "יש באי הסרת המחדלים, כדי ללמד על היעדר חרטה כנה של הנאשם, כמו גם אי הטבת הנזק.

• המניע העיקרי לעבירות: בצע כסף - העבירות לא נעשו בשל מצוקה כלכלית ("הנאשם היה אדם בעל שם, אליו פנו אנשים רבים לצורך קבלת ייעוץ וברכה, ותאוות הבצע שלו, שאך הלכה וגברה משך השנים, עמדה ביסוד העלמת הכנסות הנאשם, משך שנים רבות").

• אופן ניהול ההליך - בחר לנהל את הליך ההוכחות שלאחריו נקבע כי אכן עבר את העבירות המיוחסות לו.

בסיכום דבריו כתב השופט ירון לוי: "ליבי עם משפחת הנאשם. הנאשם רומם את שמו ואת שם משפחתו באמצעות תרומות לנזקקים, שלא מן הנמנע להניח שבוצעו בחסות העלמות המס החמורות שביצע. במצב דברים זה, כואבת יותר הנפילה, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, הן מההיבט הכלכלי והן מההיבט החברתי. אך, אף בעניין זה, אין לנאשם, כנאשמים אחרים, אלא להלין על עצמו".

את התביעה ייצג עו"ד יורם הירשברג, ואת הסניגוריה עו"ד תמיר קלדרון.