סבטלאנה ומיכאל מחובר תבעו את חברת מנו ספנות בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות באשדוד, לאחר ששבו במפח נפש מהפלגה. לטענתם, כשהגיעו לנמל חיפה, עמדו עם אלפיים איש תחת שמש קופחת ולקח זמן רב עד שעלו על האונייה. בנוסף, בעת ההפלגה בוצעו באונייה שיפוצים והם סבלו מריח של צבע טרי שגרם להם לסחרחורות ולבחילה, וצוות והעובדים זלזל בתלונותיהם.
עוד אמרו השניים כי "בהפלגה שנמשכה שבועיים, חנות הדיוטי פרי הייתה סגורה רוב הזמן, עקב ספירת מלאי, ופנייתנו בכתב למשרדי הנתבעת לא נענתה".
בכתב ההגנה טענה חברת מנו ספנות, כי תהליך בידוק והעלייה לאונייה נשלט רובו ככולו על-ידי אנשי ביקורת הגבולות והביטחון של נמל חיפה ובשל בעיות הביטחון, התהליך נמשך זמן רב, והיא איננה אחראית לכך.
בעניין השיפוצים (ניקוי וצביעת האונייה), מדי מספר ימים, הבהירה מנו ספנות, שהללו מחויבי המציאות ונועדו לתחזוקת האונייה ולביטחונם ורווחתם של הנוסעים. "בשום שלב לא נפגע מתן השירותים לתובעים בשל עבודות אלו. עובדינו, לרבות מנהל האונייה, הסבירו פנים לתובעים ועשו כל שלאל ידם על-מנת להנעים את זמנם במהלך השיט".
הנתבעת הוסיפה כי בכל פעם שהאונייה שטה במים בינלאומיים, חנות הדיוטי פרי נפתחה לקהל הנוסעים.
השופטת נגה שמואלי-מאייר שמעה את הצדדים, עיינה במסמכים בתיק ופסקה כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח תביעתם. "התובעים לא צירפו לתביעה זו כל מסמך רפואי או אחר שיכול היה לחזק את תביעתם ואילו התמונות שהוצגו במהלך הדיון אינן מבססות לטעמי את כובד טענותיהם".
כמו-כן, הוסיפה השופטת כי "טענותיה של הנתבעת הן לעניין הבידוק הביטחוני, הן לעניין עבודות התחזוקה השוטפות והן לעניין הדיוטי - פרי, נמצאות סבירות בעיניי בנסיבות העניין". השופטת דחתה את התביעה ולפנים משורת הדין, לא חייבה את התובעים בהוצאות.
