כמדי שנה, ישבנו אמש, אני והבנות, לצפות באירוע המקדים לחגיגה האירופאית השנתית שלנו - הקדם אירוויזיון. כמדי שנה, באנו עם אפס ציפיות ואמונה ביכולת להושיע את התחרות שפעם ריתקה את הקהל הישראלי לטלוויזיה ועם הרבה געגועים לימים, שבהם השאלה איזה שיר ייצג את מדינת ישראל הייתה נושא הדיון הכי לוהט בשיחות הברזייה. כמדי שנה, מידת ההתלהבות הלכה ופחתה ביחס ישר להתארכות המשדר וכמדי שנה מבוכה התפשטה בחלל החדר נוכח ההפקה הטלוויזיונית שנראה כאילו קפאה על שמריה מאז שנות ה-90.