הצעת חוק: חובת מתן זכות תגובה בעיתונות הכתובה

הצעת חוק חדשה מבקשת לחייב את עורכי העיתונים לנקוט בצעדים סבירים בטרם שיפרסמו כתבה שיש בה לכאורה משום פגיעה באדם כלשהו, כדי לקבל את תגובתו של מושא הכתבה ולחייבם לתת לתגובה זו מקום סביר.

לא הצליח העורך לקבל תגובה במועד הפרסום, רשאי הנפגע לפנות אליו תוך זמן סביר ממועד הפרסום כדי למסור לו את תגובתו לפרסום.

התגובה תנוסח בקצרה, בתמציתיות ובאופן ענייני ואם לא כן, רשאי עורך העיתון להחזירה לנפגע כדי שינסחה שוב או לפרסמה באורח מקוצר ומתומצת ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את תוכנה.

עורך העיתון יפרסם את התגובה בידיעה או בכתבה הקרובה ביותר האפשרית בנסיבות העניין, במועד ובהבלטה דומים ככל האפשר לאלו שבהם פורסמה הכתבה הפוגעת.

על-פי הצעת החוק, עורך עיתון שעבר על ההוראות ייקנס בסכום של כ-14,000 ש"ח.

אשר להתערבות אותה מבקשים להחיל המחוקקים, הח"כים ישראל חסון ואחרים, נאמר בדברי ההסבר להצעה: "לעיתים מתעורר הצורך, לפיו המדינה צריכה להגן על התקשורת מפני עצמה".

הצעת החוק צפויה לגרור התנגדות עזה מצד כל כלי התקשורת, שכן מלבד הניסיון של פוליטיקאים להתערב בחופש העיתונות, קיימים בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות סעיפים המתייחסים לסוגייה זו שהוכנו בידי מומחים בתחום. בין היתר נקבע כי "... במקרים המתאימים תינתן לאדם שנפגע אפשרות הוגנת להגיב על טעות, השמטה או אי דיוק מהותיים במהירות ובהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי", וכן "לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו או לשמו הטוב והעלול לפגוע בו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה. פרסום דבר כאמור מצריך ברגיל בירור מוקדם עם הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו".