|
|
הנהג סבר כי הנערות היו מעל גיל 18 [צילום אילוסטרציה: פלאש 90/למצולמים אין כל קשר לנאמר]
|
|
|
|
|
שופט בית המשפט לתעבורה בירושלים, אברהם טננבוים, דן בתביעה שהגיש משרד התחבורה נגד אגד - אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ ונהגה שלמה יבלונקה, לאחר שהואשמו בעבירות של אי-הפעלת שירות סדיר, אי-מתן תשובה נאותה לנוסע ועשיית שירות מעל למחיר הקובע.
בכתב האישום נטען כי שלוש נערות בגילאי 17.5 נסעו מירושלים לתל אביב והנהג סבר, על-פי מראן, ששתיים מהן מעל גיל 18 ושהשלישית מתחת לגיל זה. לפיכך, נתן לשתיים כרטיס מבוגר ולשלישית כרטיס נוער הזול בחמישים אחוז. כעבור זמן-מה ניגשו השתיים לנהג והוא הבהיר להן שפנו מאוחר מדי ואין באפשרותו להחליף את הכרטיסים עקב נוהלי אגד.
על-פי הנהלים, נהג יכול להחליף כרטיסים תוך חמש דקות מעת מכירתם, וגם זאת אם לא נמכרו עשרה כרטיסים (המוקדם ביניהם). קרי, אם נמכרו עשרה כרטיסים ו/או עברו חמש דקות מהמכירה, הנהג איננו יכול לעשות דבר. מטרתו של הנוהל למנוע מנהגים נכלוליים לערוך מניפולציות בכרטיסים והנוהל מגובה על-ידי משרד התחבורה. נוסע שנפגע רשאי לפנות למחלקת פניות הציבור של אגד ולקבל החזר, אלא שהנהג בשטח אינו יכול לעשות זאת.
האחריות אינה על הנהג
לדברי השופט, בחוק אין תשובה ברורה לשאלה על מי הנטל לברר את גיל הנוסעים/ות? האם היה על הנהג לברר את גיל הנוסעות לפני שמכר להן את כרטיס המבוגר? או היה על הנוסעות להודיעו באשר להיותן נערות צעירות? "ההיגיון מחייב כי הדרישה תהיה דווקא על הנוסעים/ות. הסיבה לכך ברורה. אם מדובר על ילד צעיר ו/או על אדם שבוודאי נראה מעל גיל 18, הרי ההנחה היא שנהג סביר ישים לב לכך ואין על הילד להודיעו כי הוא צעיר לימים", אמר השופט.
הוא הוסיף כי "ישנם מקרי ביניים. כשמדובר בנערות בסביבות גיל שמונה עשרה, הרי גילן איננו תמיד ניתן לחיזוי ממראה עיניים. יש בנות שש עשרה הנחזות כבנות עשרים ולהיפך. מי שיודעת את הגיל האמיתי היא הנוסעת ולא הנהג. אשר לכן סביר להניח שהיא זו שצריכה להודיע לנהג כי היא צעירה לימים ויש להחיל עליה את המחיר הנמוך. כך מקובל בכל הזדמנות שאדם רוכש שירות. מי שיש לו הנחה כלשהי, הוא זה שצריך לבקש את ההנחה ולא לצפות כי יקבלה תמיד כעניין מובן מאליו. יתירה מזו, גם אם לא אמרה את גילה, צריכה היא לבדוק את הסכום אותו שילמה. משלא עשתה זאת ולקח זמן, אין זה הוגן להטיל את האחריות על הנהג. כמובן, המחוקק הוא הריבון ויכול להחליט כי זוהי חובת הנהג, אך היות ואין חובה שכזו בחוק, אין להטילה יש מאין".
נוהל '5 דקות' ידוע
נציג משרד התחבורה טען כי הנוהל אינו תקין ולראיה הביא את המקרה שלפנינו. "הנערות נסעו מירושלים לתל אביב ובגלל הסכום הגבוה ששילמו נתקעו בתל אביב ללא כסף לנסיעות הפנימיות ונאלצו להסתמך על בן משפחה שהוזעק למקום".
השופט סבר ההפך: "אינני בטוח שההליך הינו כה בעייתי. ההליך הינו הגיוני וסביר. ובכל מקרה, אם משרד התחבורה סבור שאין זה ראוי, יכול הוא להורות לאגד לשנות את נוהלה וזו תציית. כפי שנטען לפני, נוהל זה של 'חמש דקות' ידוע למשרד התחבורה והוא אף סמך עליו את ידיו. ממילא אי-אפשר לבוא בטרוניות על אגד על כך".
בסופו של דבר, השופט זיכה את הנאשמים מכל אשמה ופסק שבנסיבות העניין אין מקום להוצאות.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
