ג'ודית מילר, עיתונאית ברשת פוקס ומהנחשבים בעיתונאי אמריקה, כותבת כי כעת הבינה שהצדק עם מדינת ישראל ולא עם ענת קם ואורי בלאו, בניגוד לדברים אותם כתבה במאמר פרי עטה בהם תקפה את צו איסור הפרסום שהוצא בישראל, מאמר שאולי זירז את חשיפת הפרשה בישראל.

בראיון הבוקר (יום א', 11.4.10) לגלי צה"ל [רזי ברקאי, "מה בוער"] סיפרה כי שמעה מידיד על הפרשה מה שהביא אותה לכתוב על כך. לדבריה, אין דומה פרשה זו לפרשה שבגינה ישבה היא עצמה בכלא. בפרשייה ההיא גילתה מילר שלסדאם חוסיין כלל אין נשק גרעיני וכי ארה"ב יצאה למלחמה בעירק באמתלה דחוקה. "ישבתי שלושה חודשים בכלא עד שהמודיע שלי הסכים להיחשף בעצמו. מעולם לא גנבתי מסמכים או קיבלתי מסמכים מסווגים".

מילר אמרה עם זאת כי היא "מבינה את הגיבוי שנותן עיתון הארץ לכתב אורי בלאו, אך יש לי תמיהות אחרי ששמעתי את עמדת השב"כ, ובהן:

• מדוע ענת קם - אם אכן פעלה ממניע אידיאולוגי - הייתה צריכה להעתיק 2,000 מסמכים מעבר למה שהייתה זקוקה?

• מדוע בלאו פרסם את המסמכים באופן שהשב"כ יוכל להתחקות אחר מקורותיו.

לשאלה בעניין ישראל הנתפשת בארה"ב כברנש הרע במזרח-התיכון, השיבה כי היא מודאגת מכך וציינה את האמבוש כביכול אותו עשתה ישראל לידידה הגדול ג'ו ביידן בעת ביקורו בישראל בעניין ההודעה על אישור בנייה בירושלים, ואת דבריו של הגנרל פטראוס ושל אנשי צבא בכירים על כך שעמדת ישראל מסכנת חיילים של ארה"ב במלחמתם בעירק ובאפגניסטן, התבטאות שהוכחשה אחר כך.