הישראלים סובלים מדיכאון ומחרדה עקב מבצע עופרת יצוקה

נרשמה עלייה בתסמיני פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה בקרב האוכלוסיה האזרחית, במהלך מבצע עופרת יצוקה. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב.

המחקר נערך במהלך מבצע עופרת יצוקה, על-ידי צוות בינלאומי, בראשותו של פרופ' יאיר בר-חיים מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

על-פי הממצאים, עוצמת התסמינים שחוו הנבדקים היו תלויים באזור המגורים. כלומר, ככל שהנבדקים היו קרובים יותר לקו החזית, ספגו פגיעות רבות ומשך זמן ההתראה על התקפות הטילים לו זכו היה קצר יותר, הם דיווחו יותר על עלייה בתסמינים אלו.

בנוסף, נמצא קשר בין הימצאות תחת איום הטילים לבין הימנעות והינתקות קוגניטיבית מאיומים. נתוני המחקר מראים, כי ככל שהימנעות זו מאיום נמצאה חזקה יותר, כך נמצא הפרט בסיכון גבוה יותר לפתח תסמינים פתולוגיים כמו: פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה.

החוקרים מצאו קורלציה מובהקת בין עוצמת הימנעות קשב מאיום - כפי שנמדד תחת התקפות הטילים - וכמות הסימפטומים המדווחים על-ידי הנבדקים.

נמצא, כי מידת הסימפטומים במקומות בהם התרעה ארוכה (דקה שלמה) הייתה נמוכה ודומה לזו שבמקומות מחוץ לטווח הטילים (תל אביב). צוות החוקרים מציין, כי ממצא זה מצביע על חשיבות התחושה והפרקטיקה שיש מספיק זמן להגיב ולהתגונן על החוסן הנפשי. מצידה השני של המטבע, קיים ריבוי סימפטומים כשמשאבי ההתגוננות דלים והאיום בלתי צפוי (15 שניות התרעה בשדרות וישובי עוטף עזה).

החוקרים עוד מציינים, כי לתוצאות מחקר זה יש השלכות על הבנת תגובת המוח למצבי דחק קיצוניים, על משמעותם הפסיכולוגית של אמצעי ההתראה המועמדים לרשות האוכלוסיה בזמן מלחמה, ועל דרכי הטיפול בתגובות דחק.