ההתפתחויות בתחום התקציבי מצביעות על גירעון ממשלתי ההולך וגדל, כתוצאה ממגמת ירידה מתמשכת בהכנסות המדינה, שאינה צפויה להתהפך בעתיד הקרוב - כך עולה מסקירה שפרסמה מחלקת המחקר של בנק ישראל.
"המשך הירידה בהכנסות המדינה מצביע על כך שללא קיצוץ חד בהוצאות, גירעון הממשלה עלול להגיע ב- 2003 לכ- 6 אחוזי תוצר, תוך המשך העלייה בחוב הציבורי ביחס לתוצר, שעשויה לאיים על היציבות הפיננסית", נמסר מהבנק המרכזי.
בבנק ישראל מעריכים כי גם אם התוכנית הכלכלית שמציע האוצר תבוצע במלואה - היא צפויה להפחית את הגירעון לסדר גודל של מעט יותר מ-5 אחוזי תוצר בשנת 2003.
ההערכה היא כי עיקר השפעתה של התוכנית הכלכלית יבוא לידי ביטוי בתוואי היורד של גירעון הממשלה ושל החוב הציבורי בשנים הבאות. עם זאת, אם להחלטות יינתן אופי זמני, גם השפעה זו על הגירעון והחוב בעתיד, איננה מובטחת.
מתחילת 2003 ניכרת האטה בקצב ההתאוששות של המשק העולמי ובמיוחד בארה"ב. בנוסף לכך, ניכרת הירידה בציפיות להתאוששות בכלכלות המובילות. בבנק המרכזי סבורים כי גורמים אלו עלולים למתן את גידול היצוא הישראלי, שהוא כוח מוביל בהתפתחות המשק.
מהסקירה עולה כי בחודשים אוקטובר 2002 עד מארס 2003 נמשך המיתון בפעילות המשקית, כתוצאה מהתמשכות האינתיפדה והמיתון בביקושים העולמים בכלל ובענפי הטכנולוגיה העילית בפרט.
בעקבות סיום המלחמה בעיראק וההחלטה על מתן הערבויות ניכר שיפור בשוקי ההון לצד ייסוף משמעותי בשער החליפין וירידה בציפיות לאינפלציה. "ואולם, מוקדם לקבוע האם התפתחויות אלה מבשרות תפנית בפעילות הריאלית", מעריכים בבנק ישראל.
הירידות במדד המשולב לבחינת מצב המשק לאורך התקופה הנסקרת ונתוני סקר החברות לרביע הראשון של 2003, מצביעים על המשך הרפיון בפעילות הריאלית בכל ענפי המשק.
נתוני היצוא וסקר כוח אדם לרביע הרביעי אומנם הצביעו על התאוששות מסוימת בפעילות, אולם אינדיקטורים לרביע הראשון של 2003 אינם מסמנים תפנית חיובית בפעילות המקומית.
היצוא התעשייתי הוא המגזר היחיד שהתרחב מתחילת התקופה הנסקרת, אולם קצב צמיחתו הואט בחודשים האחרונים. אידיקטורים לשוק העבודה מלמדים על הרעת מצב התעסוקה מתחילת השנה, כפי שהשתקף בעלייה של מגמת שיעור האבטלה, ובמספר דורשי העבודה ובירידה במספר משרות השכיר.
