דבורה ברלינר: "יש דילים במינוי שופטים"

"לפי הרגשתי, אנחנו לא בוחרים את השופטים הטובים ביותר. דילים שנעשים בין חברי הוועדה לבחירת שופטים מובילים לכך" - כך אמר ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט החבר בוועדה לבחירת שופטים. רותם אמר את הדברים בפאנל הפתיחה של כינוס ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין באילת. רותם הסביר כי כיום בעת מינוי שופט לבית המשפט העליון שלושת שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה למינוי שופטים יכולים להטיל וטו על מועמד לשיפוט בבית המשפט העליון, ולכן יש צורך לשכנע אותם שלא לעשות כן. נערכים דילים בין חברי הוועדה לצורך בחירה בשופט מוסכם על הרוב, אך לא תמיד לטעמו זהו השופט הטוב ביותר.

רותם הוסיף כי "בישראל ישנה דיקטטורה משפטית, וישנה מחלוקת בין אוהדי הדמוקרטיה לבין אוהדי הדיקטטורה". רותם, המתנגד לעמדה שהוביל הנשיא בדימוס פרופ' אהרן ברק, הדוגלת באקטיביזם שיפוטי, טען כי "כיום אם שר מגיע עם הצעת חוק, היועץ המשפטי של המשרד הממשלתי אומר לו שהצעת החוק אינה חוקית. השר צריך לקבוע מה חוקי ומה לא חוקי. היועץ המשפטי צריך לומר לו מהו מתחם הסבירות, ומהו התחום שבו מותר לו לחוקק. אבל הוא לא יכול לומר לשר מה חוקי. אותו דבר קורה עם בית המשפט העליון".

נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת דבורה ברלינר, שכיהנה במשך שנה כשופטת זמנית בבית המשפט העליון, אך לא נבחרה לבסוף לכהן בבית המשפט העליון חידדה את טענתו וציינה כי הוא מתייחס בעיקר לבית המשפט העליון, ואולם היא הוסיפה "גם בערכאות נמוכות יש דילים, אבל זה פחות דרמטי. אומרים אתה תתמוך במועמד שלי ואני אתמוך במועמד שלך. לאור הבעיות שלי אני לא יכולה להתייחס. נדמה לי שכתב האישום של רותם הוא גורף מדי. כיום נעשים מאמצים של מערכת המשפט למנות שופטים שעברו סינון. ישנו קורס שופטים ונערכים מבדקים כאלה ואחרים. התהליך בערכאות של בית המשפט המחוזי והשלום הוא מאוד ממוסד ומסודר".

בהמשך דבריו ציין רותם, כי "מערכת המשפט שלנו נקייה, השופטים לא מושחתים ולא מרמים. היא לא מתה, המערכת חולה וגם השופטים אשמים בכך". רותם תקף את בג"צ ואת השיטה שהשתרשה במהלך כהונתו של הנשיא ברק לפיה עותר ציבורי יכול להגיש עתירה נגד מהלך של גורם מדינתי, גם אם העותר עצמו כלל לא נפגע באופן אישי מעצם המהלך. לשיטת רותם "המערכת הפוליטית נחלשה בגלל העותרים הציבוריים, שבכל עניין מגישים בג"צ. המערכת הפוליטית בעמדת מגננה כי היא חוששת שמערכת המשפט תכריז עליה כאויבת שלטון החוק".

השופטת ברלינר ציינה בהקשר זה כי "למערכת המשפט יש חוליים, אבל בבסיס מערכת המשפט טובה מאוד ומקצועית. בג"צ מאוד זהיר, ואפשר לחלוק עליו. לשופטים אין שיגעון גדלות, והמערכת לא מושחתת. אם תמנה היום שופט בדקה הבאה לאחר מינויו מערכת המשפט תצמיד לו 1,000 תיקים. מי יכול לעמוד בזה? זה לא אנושי".

עו"ד דליה רבין, נשיאת המשכן לבוררויות, הסכימה לדברי רותם כי המערכת הפוליטית נחלשה בגלל התערבות יתר של בג"צ. "כיום נכנסים לדיון בבית המשפט על כל מהלך ברשות המבצעת. בג"צ מתערב ומבטל מהלכים. היועצים המשפטיים עוצרים מהלכים במקום למצוא דרכים לבצע אותם ולקדמם. מיד עותרים לבג"צ ועוצרים הכל. בלי לבטל את חשיבותה ואיכותה של מערכת המשפט, יש אובר אקטיביזם, ויצירת חוק על-ידי פסקי דין".

בפתיחת הפאנל הציע עו"ד דורון ברזילי, יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין ליזום חוק חדש בנוגע למימון הבחירות ללשכת עורכי הדין. ברזילי הוקיע את המצב הנוכחי במסגרתו אנשים שזהותם אינה ידועה תורמים כספים רבים למועמדים לראשות לשכת עורכי הדין. לדבריו "לאחר הבחירות יכול בעל תפקיד נבחר לגרום למינוי תורם מבלי שאף אחד יידע שהוא נבחר כי הוא תרם. הלוואי שהייתי מדבר על מצב היפותטי". ברזילי הוסיף כי כיום אין שקיפות לגבי מימון והתנהלות הבחירות בלשכת עורכי הדין והדבר עלול להוביל לשחיתות.